--- סוף עמוד 6 ---
גניבה בידי עובד לפי סעיף 391 לחוק העונשין; ושימוש במסך מזויף - לפי סעיף 419 לחוק העונשין.
בכתב האישום המתוקן, שבעובדותיו הודה רוט, הואשם רוט כי במהלך השנים 1993 עד 1999 ניצל רוט את תפקידו ומעל בכספי הסניף ולקוחותיו בסכום כולל של מיליוני שקלים. רוט משך כספים מחשבונות לקח ומחשבונות של תושבי חוץ אחרים, חלקם העביר לחשבונות לקוחות אחרים של הסניף וחלקם שלשל לכיסו. על פי המתואר בכתב האישום, רוט משך מחשבונות לקח ללא ידיעתו וללא הסכמתו סכום כולל של למעלה משני מליון דולר. את החלק הארי של הכסף אותו משך, העביר רוט לחשבון המעבר של הסניף המשמש להעברות מט"ח בין חשבונות הסניף (להלן: "חשבון המעבר"). כמו כן, כדי לאפשר את היקף הפעילות העצום בחשבונות לקח, נטל רוט הלוואה ע"ס 550,000 $ בשם לקח, על ידי כך שמילא את מסמכי ההלוואה וחתם חתימה הנחזית להיות חתימת לקח. בעקבות כך הועבר לחשבון לקח סכום של 550,000 $ ולקח נדרש להחזיר את קרן ההלוואות והריבית. בנוסף, במהלך השנים האמורות משך רוט, במספר רב של הזדמנויות, באמצעות הדלפק, סכום כולל של 1,040,860 ₪ מחשבונות לקח, ללא הסכמתו או ידיעתו של לקח. לצורך קבלת הכסף, ניגש רוט לדלפק וטען בכזב בפני הפקידה כי לקח נמצא במשרדו וביקש למשוך עבור לקח כסף במזומן. הפקידה נהגה למלא את טופס המשיכה ורוט היה חותם חתימה הנחזית להיות חתימת לקח, ללא סמכות כדין (כתב האישום המתוקן - נספח א' לכתב התשובה לכתב ההגנה המתוקן; הכרעת הדין - נספח ב' לכתב התשובה לכתב ההגנה המתוקן).
בתאריך 1.11.05 נגזר דינו של רוט והוא נדון לחמש וחצי שנות מאסר, מהן שלוש וחצי שנות מאסר בפועל, ויתרתן על תנאי (גזר הדין - נספח ג' לכתב התשובה לכתב ההגנה המתוקן).
רוט ערער על גזר הדין, וערעורו נדחה על ידי בית המשפט העליון בתאריך 22.6.06 (ע"פ 11445/05) [פורסם בנבו].
9. לטענת לקח, רוט הודה רק בחלק קטן מהפעולות שביצע בחשבונות, במסגרת הסדר טיעון שעשה עם המדינה, והבנק חייב בהשבת כל הכספים שנגנבו בפועל מהחשבונות ובהשבת כל סכומי העמלות שחייב הסניף בגין אותן פעולות. לקח טוען כי הבנק חייב בפיצוי כל ההפסדים הישירים והעקיפים שנגרמו לתובעים בעקבות פעולותיו של רוט בחשבונות.
--- סוף עמוד 7 ---
10. לקח טוען כי יש להחיל בענייננו את הוראות סעיף 42א' לפקודת הראיות, הקובע כי הממצאים שנקבעו בפסק דין חלוט במשפט פלילי יהיו קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם, אם המורשע, חליפו, או מי שאחריותו נובעת מאחריות המורשע, ובכלל זה מי שחב בחובו הפסוק, הוא בעל דין במשפט האזרחי.