"בהתאם ללשונה ולתכליתה של הוראת-סעיף 12 הנ"ל, יש לפסול מכוחה הודאה רק כאשר הפגיעה שלא כדין בזכות השתיקה או בזכות ההיוועצות בעורך-דין יצרה פגיעה משמעותית וחמורה באוטונומית הרצון ובחופש הבחירה של הנאשם במסירת הודאתו.
--- סוף עמוד 18 ---
קיומה של פגיעה כאמור תיבחן על-פי נסיבותיו של כל מקרה לגופו" (פרשת יששכרוב, בפיסקה 36).
במקרה שלפנינו, בית-המשפט המחוזי שוכנע, כי המערער היה מודע למצבו ולזכותו לשתוק, וזאת בהתבסס על שני נימוקים עיקריים: האחד, נוגע לעובדה שעוד במהלך התשאול הראשוני, המערער נמנע מלהשיב באופן מיידי וללא מחשבה לשאלות שהופנו אליו." (שם, 4114).
(כן ראו ע"פ 645/05 שחר זליגר נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(4), 3207).
לאור האמור, אני קובע כי לא נפל פגם המצדיק החלת הדוקטורינה במקרה דנן, ולפיכך הודעותיו של נאשם 4 מתקבלות (ת/90; ת/91).
דיון בטענות נאשם 6 (שרגא וייס)
במשפט הזוטא העידו נאשם 6, אשתו ועו"ד קורלנדר.
גם אם נקבל את עדות פרופ' וייס, אשת הנאשם, ואת זו של עו"ד קורלנדר כהווייתם, עדיין עדות מר וייס עצמו מלמדת שהנושא הרפואי לגביו העידה אשתו, לפיו הוא לא לקח את תרופותיו אותו יום, לא היווה גורם משפיע על חקירתו, ואף לא האפשרות להיוועץ עם עו"ד, ונאשם 6 עצמו טען כי שכח אודות הכדורים. מה גם שלא הובאה כל חוות דעת רפואית כי אי לקיחת אותם כדורים, היה בה כדי להשפיע עליו בדרך כלשהי.
ב"כ הנאשם 6 מפרט בסיכומיו באריכות את השתלשלות העניינים בשני ימי החקירה. אין מחלוקת כי ביום השני, בטרם הגיע למשרדי החקירה, היה מר וייס אצל עו"ד קורלנדר ותיאר לו את מהלך יום האתמול. למרות שישנו ניסיון להמעיט באפשרות לקבלת הייעוץ המשפטי בזמן כה קצר, נעשה על-ידי באי כוחו בשימוש במילים:
"תיאר מר וייס בקוים כללים את מהלך יום האתמול."
(ע' 9 לסיכומיו).
אולם בהמשך נאמר:
"לאחר קבלת התמונה המלאה ממר וייס, בזמן המועט שנותר לך..." (שם, 9). [ההדגשה אינה במקור - י.ש.]
עו"ד קורלנדר ייעץ למר וייס:
"להמשיך ולשתף פעולה עם חוקרי הרשות כשם שעשה למן תחילת חקירתו", (ע' 9)
זאת, תוך הסתייגות למקרה שקו החקירה הופך להיות עוין, או אז עליו לבקש להתייעץ שנית עם עו"ד.
--- סוף עמוד 19 ---
כך, בעת החקירה ביום השני, הגיהה מר וייס את הודעתו מיום האתמול, ערך בה תיקונים קלים, ואישר אותה בחתימתו, ולא נטען כי מצא צורך או ביקש לשנות למחוק קטע זה או אחר, בעקבות הייעוץ המשפטי שקיבל באותו בוקר. משמעות הדבר שאף אחרי שהתייעץ עם עו"ד במשרדו, באופן מסודר, לא מצא מקום לשנות דבר מה בהודעתו שנגבתה טרם התייעצות זו.