"החלפת מידע בין מתחרים בתחום המחירים, אף שאינה מקימה חזקה חלוטה בדבר יצירתו של הסדר כובל, מעלה לפחות חשד בדבר האפשרות לקיומו של הסדר כזה, והיא עשויה ללמד, בהצטרפה לראיות אחרות, על קיומו של הסדר כזה".
(סעיף 94 להכרעת הדין).
וראה לעניין זה גם בפסק הדין בעניין הפניקס הנזכר לעיל, בסעיף 54 לפסה"ד.
אולם, גם בראיה זו, כשלעצמה, אין די לשם הוכחת הסדר כובל.
על-פי הראיות, המידע אשר מוחלף בפגישות יום ד' בין תנובה לבין המשחטות מתייחס למחירים הקמעונאים שתנובה גובה עבור מכירות העוף. אולם, לגבי מחירים אלה, כאמור, אין טענה לקיומו של הסדר כובל. אשר למחיר הקליטה, זה נגזר, כאמור, מגובה העמלה (בנוסף על מחיר השוק) ואין לפנינו טענה, גם לא ראיה, על כך שבאותן פגישות מתאמים הצדדים ביניהם את גובה העמלות." (שם, עמ' 5642).
מדברים אלו עולה כי אין די בהוכחת קיומו של מחירון אחיד, כאשר המחירים הסופיים אינם נקבעים על פיו.
--- סוף עמוד 262 ---
עמדה זו הובעה אף על ידי דיויד גילה במאמרו "כבילה הפוגעת בתחרות בין הצד הנהנה ממנה למתחריו" עיוני משפט כח(2) 517 (2004). במאמרו, בהתייחס לפרשנות הראויה של סעיף 2(א) לחוק, דן אף בסוגיית הכתבת מחירי מקסימום (שם, עמ' 547) (להלן: גילה).
תחילה בוחן גילה את קביעת המחיר המקסימום על ידי הספק למפיציו וקובע כי "ניפוח המחיר הסיטוני לכלל המפיצים יכול להוביל למחיר גבוה יותר לצרכן, שמאפשר גריפת רווחים גבוהים יותר על חשבון צרכנים" (שם, ע' 548). עוד מוסיף הוא ש"אם ספקים בשוק מסויים מכתיבים במקרה קונקרטי מחירי מקסימום לכלל מפיציהם, תועכל להיטען טענה כי מחירי המקסימום אינם אלא מסווה, או איתות, למחירי הפצה קרטליסטיים לגביאותם מוצרים" (שם, ע' 549), אולם גילה מסייג דברים אלו באומרו:
"מכל מקום, תנאי להיתכנותה של תיאוריה מעין זו הוא שכלל המפיצים דבקים במחיר המקסימום ואינם גובים בפועל מחירים נמוכים יותר". (שם, שם).
מדבריו אלו משמע, כי המבחן הינו המחיר הסופי שנקבע ולא המחיר אותו קבעו המפיצים. בהמשך, דן גילה בדו-ערכיות של דיני ההגבלים העסקיים בעניין מחירי המקסימום, אשר מצד אחד נכנסים תחת לשון סעיף 2(ב)(1), מאחר והינם הסכמות "לגבי המחיר שיידרש", אולם מנגד נכללים תחת פטור הסוג להסכמי הפצה בלעדית. מסקנתו בעניין זה הינה זו:
"לגישתנו, ככל ההסדרים האנכיים, גם הכתבת מחירי מקסימום צריכה להיבחן אך ורק לפי סעיף 2(א) לחוק, ולא לפי סעיף 2(ב) לחוק. על פי גישה זו תהווה הכתבת מחירי מקסימום מלכתחילה הסדר כובל רק אם היא עלולה לפגוע (במידה לא-זניחה) בתחרות בענף רלוונטי כלשהו, וכמובן, בניגוד לגישת בית המשפט בעניין יקבי רמת הגולם, אחת היא באיזה ענף רלוונטי עלולה התחרות להיפגע" (שם, ע' 550).