ארבעת התנאים המצטברים הינם:
1. קיומו של הסדר.
2. בין בני אדם המנהלים עסקים.
3. הטלת הגבלה על לפחות אחד הצדדים להסדר.
4. הטלת ההגבלה נעשית באופן העלול למנוע או להפחית את התחרות בעסקים בין הצד המוגבל לבין אנשים או גופים אחרים.
וכך נקבע בפרשת בורוביץ':
"הגדרתו הבסיסית של המונח "הסדר כובל" מצויה בסעיף 2(א) לחוק ההגבלים:
הסדר כובל הוא הסדר הנעשה בין בני אדם המנהלים עסקים, לפיו אחד הצדדים לפחות מגביל עצמו באופן העלול למנוע או להפחית את התחרות בעסקים בינו לבין הצדדים האחרים להסדר, או חלק מהם, או בינו לבין אדם שאינו צד להסדר.
ארבעת רכיבי ההגדרה הם: 1) קיומו של "הסדר", 2) ההסדר "נעשה בין בני אדם המנהלים עסקים", 3) הגבלה המוטלת על לפחות אחד הצדדים להסדר, 4) ההגבלה נעשית באופן העלול למנוע או להפחית את התחרות בעסקים בין הצד המוגבל לבין אחרים (השוו: פרשת טבעול, עמ' 97)." (שם, ע' 4808)
(עוד ראו: פרשת הרמזורים, עמ' 429).
אף אנכי עמדתי בהרחבה, בהסתמך על הפסיקה, על משמעותם של ארבעת התנאים הללו בת"א (מחוזי, ירושלים) 2447/00 מוסך משה כהן (1989) נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, תק-מח 2006(2), 5841, עמ' 5849 (להלן: "פרשת מוסך משה כהן"), כדלקמן:
"(1) "הסדר"
סעיף 1 לחוק ההגבלים העסקיים מגדיר את המונח "הסדר" - "בין במפורש ובין מכללא, בין בכתב ובין בעל פה או בהתנהגות, בין אם הוא מחייב על פי דין ובין אם לאו."
ההגדרה בחוק הינה רחבה מאוד, והיא נועדה "ללכוד" כל סוג של הסכמה וכל דרך שצדדים להסדר מגיעים להסכמה שכזו. פרשנות רחבה של מונח זה עולה בקנה אחד עם תכליתם העיקרית של דיני ההגבלים העסקיים, אשר מטרתם בראש ובראשונה להבטיח תחרות חופשית במשק אשר תורמת להקצאה יעילה של המשאבים במשק,
--- סוף עמוד 40 ---
ומסייעת בקידום אינטרס הציבור ליהנות ממוצרים באיכות טובה יותר ובמחירים נמוכים יותר (פרשת בורוביץ, פסקה 79).
(2) בני אדם המנהלים עסקים
נקבע כי הפרשנות הראויה ליסוד זה הינה פרשנות רחבה, לפיה אין צורך בזהות בין תחום העיסוק העיקרי של העסק לבין התחום שהוא הנושא לכבילה בין הצדדים. מטרת ההגדרה הינה להבחין בין גופים עסקיים לבין גופים שאינם עסקיים, כגון אנשים פרטיים או גופים צרכניים (ראו ע"א 2768/90 פטרולגז חברת הגז הישראלית נ' אורי קיסין, פ"ד מו(3) 599, עמ' 604-603; פרשת טבעול עמ' 92; פרשת בורוביץ, פסקה 81).
(3) הטלת הגבלה על לפחות אחד הצדדים להסדר