במאמרה מביאה גל את דעתו של המלומד Salop (S.C. Salop "Practice that (Credibly) Facilitate Oligopoly Co-ordination" New Developments in the Analysis of Market Structure (Cambridge, J.E. Stiglitz & G.F. Mathewson eds., 1986) 265), לפיו ישנם שני סוגי התנהגויות מקילות – מנגנון להסדרת תמריצים וחילופי מידע (גל – בין תיאום להתאמה, ע' 631).
אף אם מוכח קיומו של הגורם המצרפי החיובי, אין די בכך על מנת לקבוע כי המדובר בהתנהגות מגבילה ולא מקבילה. לדברי גל, בשלב זה יכול הנאשם להוכיח כי לגורם המצרפי ישנה הצדקה חלופית, הצדקה המקדמת את הרווחה החברתית. לדוגמא – עודף ההיצע נובע מתחזיות שוק שגויות, או הודעת המחיר המוקדמת נובעת מדרישת הצרכנים
--- סוף עמוד 47 ---
וכדו'. באם תוכח הצדקה כאמור על ידי הנאשם, הרי אין די בקיומו של הגורם המצרפי החיובי על מנת להביא להרשעתו (שם, ע' 632).
מן הכלל אל הפרט
41. במקרה דנן אין אני נדרש לניתוח כלכלי של תנאי השוק, זאת לאור קיומו של הגורם המצרפי החיובי, וקיומן של התנהגויות מקילות. אפרט.
הנאשמים, כולם, אינם חולקים על קיומן של הישיבות בהם השתתפו. הנאשמים כלל לא העידו, ובוודאי שלא על מטרה חלופית לקיומן של אותן הישיבות, אלא טענו על דרך השלילה כי הישיבות לא עסקו בתיאום אסור. כאמור לעיל, חובת הוכחת ההצדקה החלופית מוטלת על כתפי הנאשמים דווקא, כפי שיפורט באישומים להלן.
ישיבות משותפות אשר לא ניתן לגביהן הסבר חלופי העומד בתנאי ההצדקה החברתית, מהוות התנהגות מקילה הסותרת את טענת ההתאמה האוליגופוליסטית. לו המפגשים שבין נציגי החברות היו נותרים ברמת המפגשים האקראיים במפעלו של זה או אחר (כפי שעולה מעדותו של מוראש [פרו', ע' 244]) או בכנסים רלוונטיים, אזי לא היה בקיום הפגישות ראיה לקיומו של התיאום, אולם לא כך במקרה דנן.
בנוסף, סיכום התוצאות ו"ההתחשבנות" בכתב ידם של הנאשמים על גבי הטבלאות (כפי שיפורט להלן בדיון לגבי אישום מס' 1), מהווה ראיה חזקה לקיומו של מנגנון להסדרת תמריצים (Salop), ועל כן גם אין קביעה לעתיד אלא התחשבנות על נתוני העבר.
אף העדויות באשר לתוכנן של שיחות הטלפון שבין הנאשמים אינן יכולות להועיל לנאשמים. כפי שיפורט להלן, שיחות אלו נגעו במישרין בניסיון להפחית או אף למנוע תחרות, כך שהמחירים לא ירדו באופן שתיפגענה החברות הנאשמות. כפי שפורט, הסדר אסור הינו אף זה הנובע משיקולים של הגנה על מקום העבודה. כפי שמוכח מעדויות ומסיכומי גברעם, לאור השחיקה האדירה במחירי המעטפות בישראל, ולאחר שאף ההסדר שמטרתו היתה עצירת שחיקה זו נעצר, פנתה גברעם לשוק הייצוא בהצלחה רבה. זוהי ההתנהלות העסקית המצופה העומדת בתכלית דיני ההגבלים העסקיים, ולא יצירת הסדרים אסורים.