בחלקו הראשון של המסמך מסוכמות הבעיות אשר הועלו על ידי הסוכנים כאשר הבעיה החמישית היא "מוצרים חליפים למעטפה, כגון: "מכתבית", "מעטפית פלוס" וכו'.". התייחסות גברעם לבעיה הזו אשר הועלתה על ידי הסוכנים היתה כדלקמן:
"5. בתוך גברעם הוקם צוות חשיבה אסטרטגי אשר מתפקידו לענות
על שאלות רבות כגון ההתמודדות בשוק מול מוצרים אלטרנטיביים..." (שם).
מאחר שדברים אלו נכתבו בזמן אמת והם חפים מאינטרס, יש ליתן להם משקל רב.
מן המקובץ עולה כי החל מתחילת שנות ה 2000, המעטפית היוותה תחליף לשימוש אשר נעשה טרם כניסתה באמצעות המעטפות. יודגש, כי העובדה כי ייצור המעטפית החל בתחילת שנות ה 90' אינו מהווה אינדיקציה למועד בו הפכה למוצר חליפי.
מבחן התחליפיות
45. כאמור לעיל, הכרעה בשאלה זו תיעשה על פי מבחן התחליפיות, ולשם כך יש צורך להבין מהו קהל היעד - מיהו הצרכן.
מעת ייצור המעטפה ועד לרגע שליחת המכתב ישנם שני שלבים. שלב ראשון הינו המכירה מהיצרן/הייבואן לספק או לצרכן המוסדי/העסקי. בשלב זה לא נעשה שימוש ייעודי במוצר, במעטפה, אלא המוצר מועבר אל הגורם אשר יעשה בו את השימוש הייעודי.
השלב השני הינו משלוח המכתב מהשולח לנמען. בשלב זה נעשה שימוש ייעודי במעטפה, לשלם משלוח דואר.
--- סוף עמוד 54 ---
לפיכך כל שלב הינו שוק נפרד – השלב הראשון הינו שוק ייצור ושיווק המעטפות והשלב השני הינו שוק הדיוור.
הנאשמים כולם אינם שחקן בשוק הדיוור, והם אינם עוסקים בשימוש ייעודי במעטפה. מנגד, הם שחקנים מרכזיים בשוק ייצור ושיווק המעטפות, בין אם בדרך של מכירה ישירה לצרכנים מוסדיים/ העסקיים, בין אם בדרך של מכירה למשווקים פרטיים ובין אם בדרך של מכירה לספקי משנה.
על אף זאת, לאור העובדה אשר הוכחה, כי כאשר המעטפית חדרה לשוק הדיוור הישיר, השפיע העניין על צריכת המעטפות בשוק הייצור והשיווק, אני מקבל את הטענה כי מתקיימים יחסי גומלין בין שוק היצור והשיווק ובין שוק הדיוור. על פי מבחן התחליפיות, יחסי גומלין אלו גורמים להפיכת שוק הדיוור ושוק הייצור והשיווק לשוק אחד, לעניין דיני ההגבלים העסקיים.
כאמור בפרשת תנובה, בא מבחן התחליפיות לבחון את קיומם של מוצרים חליפיים שייתכן שהם שונים מהמוצר העומד בפני בית המשפט, אולם מהוים תחליף תחרותי, וכדברי בית המשפט "מוצר חליפי הוא, למעשה, מוצר מתחרה" (שם, עמ' 236). במקרה דנן, הוכח כי הצרכנים המוסדיים/העסקיים הפנו עורף ליצרני המעטפות כאשר המעטפית נכנסה לשוק הדיוור. עם כניסת המעטפית, המהווה פיתרון זול ונוח לדיוור כמותי, ירד הביקוש למעטפות, זאת על אף הפחתת המחירים על ידי הנאשמים. הנאשמים לא צברו את הכוח הדרוש על מנת למנוע מהלקוחות המוסדיים/ העסקיים להעדיף על פניהם את המוצר המתחרה, על מנת לשלוח ללקוחותיהם את דברי הדואר הנדרשים.