--- סוף עמוד 476 ---
= 476 =
עבירת התנהגות מפרטת את הרכיב ההתנהגותי ומתמקדת בו. אין היא שוללת הכללת אובייקט פיזי בהגדרת העבירה, כנסיבות אובייקטיביות שבהן מותנית התהוותה, אלא שהתהוות העבירה אינה מותנית בגרימת נזק בפועל או בכוח.
סיכום ביניים
11. לפנינו אפוא קשת נורמאטיבית שצירה הוא ממשות האובייקט הפיזי נושא העבירה. שני קצותיה של הקשת הם: מחד גיסא, עבירות תוצאה מובהקות המתלקות לעבירות תוצאה בפועל שבהן האובייקט הוא פיזי לחלוטין והפגיעה הנדרשת באותו אובייקט ניתנת לקליטה בחושים ולכימוי; מאידך גיסא, עבירות התנהגות שבהן האובייקט המוחשי והפגיעה בו בפועל או בכוח אינם דרושים ואינם רלוואנטיים להשתכללות העבירה. האינטרס המוגן – בעבירות התנהגות – מצוי באופק העבירה ובתכלית שהיא באה להגשים. כדי לשמור על אינטרס זה הופך החוק את ההתנהגות עצמה לבלתי נורמאטיבית ולבת-ענישה. בין שני קצוות אלה נמצאת עבירת התוצאה בכוח.
בעבירת זו מתבקשת "הסתברות אוביקטיבית (ההדגשה במקור – ט' ש' כ'), אמנם אפשרית בלבד, של גרימת התוצאה על-ידי הרכיב ההתנהגותי שבו מותנית העבירה..." (פלר, בספרו הנ"ל, כרך ג, בעמ' 251; ההדגשה שלי – ט' ש' כ'). גם עבירה כזו מותנית בתוצאה מזיקה מסוימת, אך די לתוצאה זו שתהיה בכוח בלבד.
המחשבה הפלילית – היסוד הנפשי
12. ללא מחשבה פלילית אין משתכללת עבירה פלילית, בין עבירת תוצאה ובין עבירת התנהגות. איפיון המחשבה הפלילית הנעשה על-ידי שימוש בצורה הלשונית "ביודעין", "ידיעה" וכיוצא בזה, נועד לתאר את היסוד הנפשי בכל הנוגע לרכיבי יסודותיה העובדתיים של העבירה:
"הדיבור 'ידיעה' מופיע בהגדרותיהן של מספר רב של עבירות, כתנאי מפורש בו מותנית התהוות העבירה. הוא מופיע כך בצורות לשוניות שונות כגון 'ביודעין'.... העיקר הוא שבכל צורות לשון אלה מתייחס נתון ה'ידיעה' לרכיב הנסיבתי ולעיתים לטיב הרכיב ההתנהגותי של היסוד העובדתי שבעבירה, ואין ספק שנתון זה נועד לתאר את היסוד הנפשי הדרוש להתהוות העבירה, בכל הנוגע לרכיבים אלה של היסוד העובדתי בלבד" (פלר, בספרו הנ"ל, כרך א, בעמ' 530-531).
"המודעות בפועל לרכיבי היסוד העובדתי שבעבירה – לכל אחד מהם בגיוון האופייני לטבעו, לטיב הפיזי של ההתנהגות, לקיום הנסיבות ולאפשרות גרימת התוצאות – היא תו ההיכר של המחשבה הפלילית....
עולה מכאן, כי מעצם טבעה, משקפת המחשבה הפלילית יחס הכרתי של העושה עצמו ודווקא שלו לרכיבי היסוד העובדתי, ללא התחשבות בקנה מידה כלשהו של רמת כושר תפיסה חיצוני לעושה" (שם, בעמ' 540).