נתבעו מיליון שקלים. הוּכחה זכאות לאחוזים ספורים מן הסכום הזה. פירושם של דברים הוא כי הנתבע הדף את מרביתה של התובענה. לענין זה משמעות ממשית בפסיקתן של הוצאות-ההליך. ראש וראשונה, אין מקום לחייב את הנתבע במלוא-סכומה של האגרה שהיה על התובע לשלם. נדרשת הלימה בין סכום-הזכייה לבין שיעור-חיובו של הצד השני בשווי-אגרה. שנית, בכל הנוגע להוצאות-המשפט ולשכר-טרחתם של עורכי-הדין ידועים היטב דברים, שכתב בית-המשפט העליון ולֵיחם לא נס, לאמור:
"המערערים ערערו על סכום קרוב ל-25,000 ל'י וזכו בערך ברבע ממנו. המשיבה הצליחה, איפוא, להדוף כשלושה רבעים מהערעור. בהתאם לכך, יש לפסוק לטובת המערערים כ-1/4 מההוצאות שהיו מקבלים אילו הצליחו בערעור כולו או ברובו המכריע לעומת כ-3/4 מההוצאות שהמשיבה היתה זכאית להן לו נדחה הערעור בשלמותו. לאחר זקיפה הדדית זו, יש לפסוק ל[זכותה של ה]משיבה הוצאות" (ע"א 164/54 היועץ המשפטי לממשלת ישראל נ' לבני, פ"ד ט 1107, 1117 (כבוד השופט צבי ברנזון) (1955)).
על דברים אלה שבו ערכאות-הדיון וחזרו מאז ועד ימינו-אנו (ע"א 419/80 הולנדר ושות' בע"מ נ' הוד אווז בע"מ, פ"ד לו(4) 433, 436 (1982); ע"א 4494/97 סלאח נ' סלאח, בפסקה העשירית (פורסם באתר הרשות השופטת, [פורסם בנבו], 4.1.2000); ת"א (מחוזי מרכז) 6160-08-07 רוטנברג נ' אלגו השקיה בע"מ, בפסק-דינו של כבוד השופט אחיקם סטולר (פורסם במאגרים, [פורסם בנבו], 29.1.2009); ע"א (מחוזי תל אביב) 1815/08 עו"ד וינוגרד נ' שלמה רשת מוסכים ושרותי דרך בע"מ, בפסקה השלישית לפסק-דינו של כבוד השופט ישעיהו שנלר (פורסם במאגרים, [פורסם בנבו], 25.10.2009); ת"א (שלום תל אביב-יפו) 25558-03-12 ישראל נ' אזורים בניין 1965 בע"מ, בפסקה 11 לפסק-דיני (פורסם במאגרים, [פורסם בנבו], 15.2.2014); תא"ק (שלום תל אביב-יפו) 23012-12-15 גלמן נ' א. דילאור בע"מ, בפסקה 27 לפסק-דינו של כבוד השופט אילן רונן (פורסם במאגרים, [פורסם בנבו], 6.5.2018)).
32. כך ראוי, וכך הוגן הוא, שייעשה כדי למנוע מבעל-הדין המתגונן הוצאות מיותרות ועל מנת להקטין את תמריצם של תובעים להניח לפניהן של ערכאות תביעות בסכומים, שאין הם יכולים להוכיח. כך יהא בנסיבותיו, החריגות, של המקרה דנן. לפי אלו מצאתי מקום לחייב את התובע, אפילו שזכה ב(מקצת)-תביעתו, לשלם לנתבע שכר-טרחה של עורך-דין בסך, כולל מע"מ, של 11,700 ש"ח. החיוב הזה ייעשה על דרך של קיזוז מן הסכום, שאותו חויב הנתבע לשלם לתובע.