אינך נדרש להפוך בראיותיו של התובע, ולשוב ולהפוך בן, כדי להבין ששום חוות-דעת ואף לא קצה של חוות-דעת או של אסמכתא השקולה לה לא הניח התובע לפניו של בית-משפט זה. בשׁוּרות ספורות, שרב בן הסתום על הנגלה (פסקה 35 לתצהירו), כפָל התובע את שכפל, הניח את שהניח וחישב את שחישב, רק כדי להעמיד לפניו של בית-המשפט סכום בלתי-מבוסס בעליל, וגבוה בעליל-שבעליל: 864 אלף ש"ח.
לא רק את שיעורו של מוניטין אשר, לפי הטענה, אבד, לא עלה בידיו של התובע להוכיח; אלא שגם טענתו כאילו נפגע המוניטין האישי שלו, בשל סילוקו מבית-העסק, נותרה טענה בעלמא. ממילא התקשיתי לקשור בין פגיעה שכזו בשמו המקצועי של התובע, אפילו אירעה, לבין שיעור-רווחיו של בית-העסק אשר ממנו הוא סולק. מה בין האחד לבין השני? אם נמצאו תשובות לתובע או לבאת-כוחו בשמו, הן לא הונחו לפניו של בית-משפט זה. תוצאת-הדברים היא כי לא הוכחה פגיעה במוניטין וממילא לא הוכח שיעורו של פיצוי בגינה.
עוגמת-נפש וטרחה
29. מה אעשה וחוששני כי גם במרכיב זה, של טרחה, קושי וצער אשר ניתן להניח שנגרמו לתובע בפרשה זו, הייתה עתירתו מוגזמת. אמת, טבעו של נזק שאיננו ממוני הוא שקשה להניח בסיס ראָיתי מדויק לסכום הנתבע. ענין הוא להערכה ולאומדן. ברם מכך אין משתמע כי נבון יהא מצדו של בעל-דין להניח, פעם נוספת, לפניו של בית-המשפט סכום עגול ושלם כמו מאה אלף ש"ח, כשאין באמתחתו מה שיתמוך בסכום שכזה. שיעורו של פיצוי בראש זה של נזק חייב לקיים קשר של מידה ראויה לנזק הממוני אשר הוכח. אחרת עלול בעל-הדין להיראות כמי שביקש, גם בנדון, להפריז בתביעתו. גם אם יש מקום להניח כי בעל-הדין עצמו "בִּבְלִי דַעַת [סכומין] יַכְבִּר" (פרפרזה על איוב לה, 16), לא כן הדבר כשהוא מיוצג בבית-המשפט בידיהם של עורכי-דין.
לפי שיעורו של הנזק הממוני, אשר בו דיברתי לעיל, לא אוכל לפסוק לתובע, בגין מרכיב זה של עוגמת-נפש, יותר מן הסך של 6,000 ש"ח. סכום זה מבטא את הקושי והטרחה, שפקדו את התובע בשל כך שלא נערכה התחשבנות הולמת והוא נאלץ לפנות לבית-המשפט. היֶתר – ממילא להוצאות-ההליך הוא.
התוצאה
30. אני מקבל את התובענה באורח חלקי. קביעתי היא עלה בידיו של התובע להוכיח זכות לסך, משוער, של 75,200 ש"ח בגין חלקו ברכושה של השותפות עם פירוקה ובגין נזק, לא ממוני, שנגרם לו.
31. ברם אין זה סופו של פסוק. עד מאד יש להצר על מרכיבים ועל סכומים אשר, מניה וביה, עשו את תביעתו של התובע, ובבסיסה אין היא משוללת עילה, למופרזת ולמרקיעת-שחקים; תביעה אשר הפער בין מה שנטען בה לְמה שהוכח הוא עמוק-מכל-עמוק. מכך, ובייחוד מן העובדה כי איש לא שעה להתראתו של בית-המשפט כשעוד ניתן היה לחסוך בהוצאותיו של הצד שכנגד, לא אוכל להתעלם.