47. כאן ישאל הבן – אם היו בידי התובעת בשנת 2016 די ערובות בנקאיות על מנת לפרוע את סכומי ההלוואות, מדוע לא מימשה אותן במועדן? דומני כי בסבך בדיותיה, ונוכח נטייתה של התובעת לגלות אצבע ולהסתיר ארבע טפחים, לא עלי מוטלת כאן המלאכה לגמור, אך אין לשלול כי עשויות להימצא לכך גם תשובות תועלתניות. יכול למשל, והשערה זו אינה תלושה מתמונת יחסי הכוחות שהצטיירה כאן, כי באותה העת היה מי מטעמה שהעדיף, על פני האפשרות שפירעון ההלוואות ייעשה על ידי מימוש הבטוחות הבנקאיות, את האפשרות שכיסוי חוב החברה ייעשה במסגרת ההסכם עם היזם החיצוני, וביכר לנגוש בנתבעת באמצעות הצגת ההמחאה לפירעון, על מנת שתחתום על ההסכם האמור. [וראו סירובה של התובעת להשיב לכל השאלות הכלולות בשאלון שנשלח אליה [נ/1] המתייחסות לתנאי ההתקשרות שלה עם היזם החיצוני, והתועלת הצפויה לה ממנה].
תוצאת המפורט לעיל:
48. תנועת הלוחות הטקטוניים הנובעת מהתנהלותה של התובעת המפורטת לעיל מרעידה את קרקע העסקה וגלי ההדף שלה מגיעים למחוזות משפטיים שונים.
49. ראשית, עומדת לנתבעת הגנת סעיף 6 לחוק הערבות. טענת התובעת כי הנתבעת כלל לא היתה מודעת בעת חתימתה על ההסכמים לקיומן של הבטוחות אינה ממין העניין כלל. תרופת סעיף 6 לחוק הערבות לא נועדה להעלות ארוכה לפגם שנתגלה ברצונו של הערב בעת כריתת החוזה, אלא לפגם שנתגלה בהתנהגותו של הנושה בעת קיומו של החוזה, ויסודה בחובת נאמנות וזהירות כלפי אינטרסים לגיטימיים אובייקטיביים וציפיות לגיטימיות אובייקטיביות של ציבור הערבים הנגזרים מהזכות לפי סעיף 12 לחוק שאינה תלויה כלל בידיעתו הסובייקטיבית של הערב. משכך, אך למעלה מן הצורך אזכיר כי אף עת פנה בא כוחה של הנתבעת לתובעת בשנת 2016 בדרישה כי תממש את הבטוחות, התעלמה ממנו התובעת ופגעה באינטרס המוגן של הנתבעת.
50. שנית, רווח והצלה יעמדו לנתבעת גם מכוחו של עיקרון תום הלב המעוגן בסעיף 39 לחוק החוזים. התובעת עשתה שימוש בזכות שטרית בחוסר תום לב, כאשר היא מעלימה מהנתבעת את הערובות שנתן החייב העיקרי לצורך פירעון החוב, ואוטמת אזניה משמוע פניותיה לעניין זה, ובכך השליכה מאחורי גבה את אותן אמות מידה של מוסר חברתי וצדק הראויים לחול גם ביחסים בין צדדים לכל שטר, ובפרט כזה שניתן כערבות לחיוב עיקרי [ראו פרשת ליברמן].
51. באספקלריה זו של הפרת חובת תום הלב, והאיסור על שימוש לרעה בהליך משפטי, לולי דמסתפינא הייתי משתית הכרעתי על ביטול התביעה השטרית גם על מה שהשמיעו נציגי התובעת במהלך ישיבת קדם המשפט מיום 5.7.17. באותה ישיבה טרם הוכנס המרצע לתוך השק כפי שנעשה במפגין בישיבת ההוכחות [השוו עדות גולדיאן בעמ' 15, שורות 1-25, ועמ' 17, שורות 9-10 לפרוטוקול דיון ההוכחות], ונציגי התובעת חשפו את מטרת התביעה השטרית דנא תוך שימוש במילים הללו: "לא מימשנו את הבטוחה הכללית שמתייחסת לכלל הדיירים משום שכלל הדיירים לא צריכים לסבול מזה שדיירת אחת לא מוכנה. היא לא מוכנה לחתום על הסכם עם קבלן אחר"..."החברה האחרת אמרה לי תרגע תקפיא את התביעות שלך כלפי האחרים ואנחנו נשלם לך, והם באמת עושים את כל המאמצים, אבל היא, בכלל לא מדברת" [עמ' 5 לפרוטוקול אותה ישיבה]. כך, ללא כחל ושרק, הוכרז כי תכלית הנקיטה בהליך ביצוע השטר כנגד הנתבעת לבדה אינה אכיפת השטר, אלא אכיפת הנתבעת להצטרף לרוב בעלי הדירות ולחתום על אותו הסכם עם היזם החיצוני בו לא חפצה.