על הוכחת עובדה באמצעות הסקת מסקנות מראיות נסיבתיות נאמרו בעניין ברקאי[23] הדברים הבאים:
"כוחה ההוכחתי של ראיה נסיבתית לקבוע ממצא עומד לה, כך נקבע, רק במידה וממצא זה מתחייב הגיונית ממנה וממארג הראיות שעימה כמסקנה אחת ויחידה. ראשית, יש להבהיר, כי אין בוחנים כל ראיה נסיבתית אגב בידודה מיתר הראיות, אלא בוחנים את מקבץ הראיות כולו (.....). שנית, קביעת הממצא העובדתי נעשית רק לאחר שלא נותר עוד ולו ספק סביר, בדבר נכונותה של המסקנה המוסקת ממנו."
עוד נקבע בעניין ברקאי כי:
"בחינה זו של כוחה ההוכחתי של הראיה הנסיבתית מסתמכת על מבחני ההיגיון, השכל הישר וניסיון החיים (.....), וכאמור, לעתים די יהיה בראיה נסיבתית בודדת בעלת משקל סגולי גבוה כדי לקבוע כל ממצא עובדתי. עם זאת, בעודו מפעיל מבחנים אלו, מוטלת על בית-המשפט החובה לבחון מיוזמתו הסברים המתיישבים עם הנסיבות שהוכחו ועם חפותו של הנאשם, ואפילו הסברים אלו אינם מתיישבים עם טענותיו שלו עצמו ..."
- ולענייננו. התביעה הוכיחה מעבר לספק סביר שלוש עובדות יסודיות: המשיבה התקשרה עם העירייה, כקבלן לביצוע עבודות מסוימות בטיילת; המשיבה ביצעה את העבודות מושא ההסכם; עובדי הטיילת ביצעו בטיילת עבודות מהסוג הכלול בהסכם. די בעובדות אלה כדי להקים את החזקה העובדתית, שלפיה המשיבה היא מעסיקתם של עובדי הטיילת.
- בית הדין האזורי ציין כי העובד השישי מסר בחקירתו על ידי המפקחים, כי הועסק על ידי אדם בשם ג'סר. נוסיף כי לפי האמור בחקירתו זו – מא/7, יום הביקורת בטיילת היה יומו השני לעבודה במקום זה, ג'סר הוא "בעל הבית", ג'סר מביא את העובדים מהכפר בבוקר לטיילת ומגיע בשעה 17:00 כדי להחזירם לכפר, ג'סר משלם לו 100 ₪ ליום. בית הדין האזורי ראה בכך עיגון לאפשרות שלא המשיבה היא שהעסיקה את עובדי הטיילת.
תחילה ייאמר כי משלא זומן העובד השישי להעיד, אִמרתו למפקחים היא עדות שמועה שאינה קבילה לעניין אמיתות תוכנה, שכן לא עברה מבחני אמת בדמות חקירה נגדית, ועל כן יש קושי להסתמך עליה.
משאִמרתו של העובד השישי אינה קבילה באשר לתוכנה, הרי שיש קושי לראות בה עיגון לתרחיש אפשרי. אמנם כבר נפסק כי בית המשפט נדרש לבחון תרחישים אפשריים להגנת נאשם, אף אם הנאשם עצמו לא טען להם, ובלבד כי יימצא לתרחישים אלה עיגון בחומר הראיות[24]. כאמור, אין בחומר הראיות שהונח לפני בית הדין כל עיגון ממשי, להבדיל מהאפשרות התיאורטית – שקיימת כמעט בכל מקרה ומקרה, כי המשיבה התקשרה עם קבלן משנה לביצוע העבודה מושא ההסכם, וממילא לא הובאה ראיה כי קבלן משנה עלום כאמור הוא שהעסיק את עובדי הטיילת.
- מכל מקום, גם אילו ניתן היה לראות באִמרת העובד השישי עיגון ראייתי מסוים שעשוי להקים ספק כלשהו לגבי תחולת החזקה העובדתית בנסיבותיו של המקרה שלפנינו, יש לזכור כי "ראייה" זו אינה עומדת בחלל ריק. ובמה דברים אמורים?
בראש ובראשונה, הלכה היא כי: