40. בהחלטה מיום 1.2.16 קיבלתי את בקשת החברה והאחים צדיק לזמן את עו"ד אריאל פלביאן ואת הגב' רחל רוט למתן עדות שכן לא הוגש תצהיר עדות ראשית מטעמם. בהמשך, הוגש תצהיר עדות ראשית של הגב' רוט אולם נוכח גילה ומצבה הפיסי, בהודעת הצדדים מיום 28.6.16, הוסכם לוותר על חקירתה בבית המשפט ותחת זאת גב' רוט השיבה לשאלות הבהרה שתשובות עליהן הוגשו בתצהיר נוסף שסומן ת/9 לעיל.
41. לאחר סיום שמיעת הראיות הגישו הצדדים סיכומי טענות בכתב.
נוכח מורכבות ההליך וריבוי טענות הצדדים בהם היה צורך לדון, מלאכת כתיבת פסק הדין התארכה ועם הצדדים סליחה.
התביעות הכספיות והתביעה שכנגד
42. בתביעות דנן, נתגלעו מחלוקות רבות בין הצדדים, הן במישור העובדתי והן במישור המשפטי כאשר בכל התביעות עוברת כחוט השני, השאלה המרכזית לעניין סיווגם של הכספים שהועברו מחברת צמח לחשבון חברת י.ע.ץ - האם הלוואה, השקעה או הכנסה? שאלה זו כרוכה בצורך להכריע על מי מוטל נטל ההוכחה – האם על מר עזר הטוען שאלו הם כספים שהוא זכאי להם אישית ואותם הלווה לחברת י.ע.ץ או על החברה והאחים צדיק הטוענים שהכספים הם הכנסות החברה.
43. במקרה דנן, בתביעות הכספיות טענה החברה כי מר עזר משך כספים מחשבונם ללא כל הרשאה ובניגוד לדין. מר עזר אינו מכחיש את משיכות הכספים ואולם טוען כי מדובר בפירעון הלוואה. עסקינן בטענת הודאה והדחה ומשכך נטל ההוכחה מוטל על כתפו של מר עזר (ראה לעניין זה: ע"א 45/15 חלימה נבולסי נ' נביל נבולסי, פס"ד מיום15.5.2017)). לטעמי מר עזר לא עמד בנטל זה. מר עזר גם לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו כתובע להוכיח טענה זו שהועלתה על ידו בתביעה שכנגד.
הסכמות הצדדים בעת הקמת החברה
44. כל חברה, בראשית דרכה זקוקה למקורות מימון על מנת להתחיל בפעילות שוטפת לשמה הוקמה החברה. מימון חברה יכול שיהיה פועל יוצא של פעילות החברה, אם בגין מכירת מוצרים או מתן שירותים. מימון יכול להתקבל גם בדרך של אשראי בנקאי. חלופה נוספת ומקובלת למימון פעילותה של החברה היא בדרך של השקעת הון בחברה על ידי בעלי מניותיה הקיימים המזרימים לחברה כספים או נכסים אחרים כנגד הקצאת מניות. אפשרות נוספת למימון פעילות החברה היא בדרך של הלוואת בעלים כאשר בעלי המניות מעמידים לרשות החברה כספים כאמצעי למימונה (ראה: ע"א 6041/15 האמה בע"מ נ' אורנה מולר (25.09.2016)).
45. ההבדל בין מימון בדרך של השקעת הון של בעלי המניות בחברה לבין מימון בדרך של הלוואת בעלים הינו באופן החזר המימון. השקעת בעלי מניות הן כספים המוזרמים להון החברה כאשר לבעלי המניות אין ציפייה לקבלן אלא באמצעות דיווידנד או מכירת מניות. דיווידנדים משולמים רק מרווחי החברה שנרשמו בדוחותיה הכספיים ועומדים במבחן החלוקה. בהעדר רווחים חלוקת דיווידנד אפשרית רק באישור בית משפט. ככלל כנגד השקעות ההון מוקצות מניות למשקיעים באופן יחסי למידת השקעתם. לעומת זאת, מתן הלוואת בעלים, היא עסקה לכל דבר המקימה לחברה התחייבות אשר נרשמת כעלות מימון בספרי החברה. ההלוואה מגדילה את תזרים המזומנים בטווח הקצר אך עומדת לפירעון בהתאם לתנאים ולמועדים שהוסכמו על ידי הצדדים (ראה: ת"א (כלכלית ) 38465-04-11 ס.ב. ניהול מקרקעין בע"מ נ' תינהב חברה לבניה ופיתוח (18.1.2015)).
יצוין כי גם אם בחברה נצברים רווחים אין היא חייבת לחלק את רווחיה ולמעשה לבעלי המניות אין מועד ידוע מראש לפירעון השקעתם. לעומת כספי ההשקעה, על הלוואת בעלים לא חלות מגבלות דיני החלוקה וכבר עם מתן ההלוואה מוסדרים תנאי ההלוואה כגון, הריבית, המועד ותנאי הפירעון. לכן מתן הלוואת בעלים לחברה היא דרך נוחה יותר למשקיעים הרוצים החזר מוקדם יותר של השקעתם ובפרט שככלל הלוואת בעלים מוחזרת למלווים טרם חלוקת דיבידנד.
46. מימון חברה באמצעות מתן הלוואת בעלים עדיף לבעל מניות בשל שיקולי המיסוי. בחברה הממומנת באמצעות הלוואת בעלים ישלמו החברה והמשקיע שיעור כולל של מס הנמוך מזה שהיו משלמים אילו מומנה החברה בדרך של השקעה הונית. ככל שבסוף שנת המס ישנם רווחים לחברה, יכול בעל המניות למשוך כספים כהחזר הלוואה מבלי שיחויב במס חברות על רווחי החברה בעוד שבעל מניות שהזרים כספים כהשקעת הון, יחויב במס בגין משיכת כספים כדיווידנדים (ראה: דוד האן, דחיית חובות, מחקרי משפט כג, עמ' 40-42 תשס"ז – 2006).
47. מאידך, נפסק כי מימון חברה בדרך של הלוואת בעלים, הגם שאפשרי, הוא אינו רצוי. בע"א 4263/04 קיבוץ משמר העמק נ' עו"ד טומי מנור, מפרק אפרוחי הצפון בע"מ (21.1.2009) בסעיף 50 לפסק הדין נאמרו הדברים הבאים:
"בצד מעמדו כבעל מניות, עשוי חבר בחברה לרכוש מעמד של נושה כלפי החברה, כאשר הוא נותן לה הלוואת בעלים. כשירותו הכפולה כבעל מניות וכנושה של החברה עשויה ליצור קשיים לא מעטים במישור המשפטי ובמישור העיסקי. היא יוצרת דואליות במעמדו, המחייבת זהירות מיוחדת. זאת, משום שבעל מניות אינו אמור, בדרך הטבע, להלוות כספים לחברה שבבעלותו, וליהפך נושה שלה. תפקידו הטבעי הוא לשמש משקיע בחברה. לפיכך, הלוואות בעלים בתאגיד עיסקי אינן בבחינת תופעה טבעית ומובנת מאליה, והפיכתו של בעל מניות בחברה לנושה החברה אינה מצב שיש לעודדו. כשירותו המשולבת של אדם כבעל מניות בחברה וכנושה של החברה עלולה להביא לניגוד אינטרסים חריף שיש עמו נזק רב לחברה ולציבור הנושים החיצוניים כאחד".