פסק דין
רקע והשתלשלות העניינים
1. הליך ת"א 21089-12-13 עניינו תביעה להסרת קיפוח שהגישו התובעים, מר עזר יחזקאל (להלן: "מר עזר") וחברת ע. בן – גד אחזקות בע"מ (להלן: "חברת בן גד"), נגד הנתבעת חברת י.ע.ץ טכנולוגיות בע"מ (להלן: "חברת י.ע.ץ"), וכנגד מר יאיר צדיק (להלן: "מר יאיר"), מר בועז צדיק (להלן: "מר בועז") (וביחד: "האחים צדיק") בגין מעשים המהווים לטענת התובעים מעשי קיפוח, המזכים אותם בקבלת סעד מבית משפט זה (להלן: "תביעת הקיפוח").
2. חברת י.ע.ץ נרשמה בספרי רשם החברות ביום 18.4.01 ועיסוקיה השקעות בתחומים עסקיים שונים. מן תחילת פעילותה שימש מר עזר כדירקטור יחיד בחברה, זאת למרות שמדובר בחברה שהוקמה במשותף עם האחים צדיק. חברת בן גד הינה חברת אחזקות בבעלותם המלאה של מר עזר ורעייתו. מר יאיר ומר בועז הם אחים וביחד עם אחר בשם ישראל פייג (להלן: "מר פייג") היו בעלים במשותף של מספר חברות, ביניהן, חץ אקולוגיה בע"מ (להלן: "חץ אקולוגיה") וחץ אקולוגיה הנדסה אוברסיז (1999) (להלן: "חץ אוברסיז").
3. חברת י.ע.ץ נוסדה כאמור במטרה לעסוק בהשקעות אקטיביות בתחום היי-טק ובמתן ייעוץ ניהולי. כמו כן לחברה הייתה פעילות בתחום הנדל"ן שבמסגרתה ניתן ייעוץ ומימון לתביעות פיצויים אפשריות מכוח סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה – 1965 של בעלי נכסים שזכויותיהם בקרקע נפגעו עקב תוכניות בניין עיר (להלן: "תביעות פיצויים"). כמו כן חברת י.ע.ץ החזיקה במניות של חברת פריון נטוורקס בע"מ, חברה ציבורית הנסחרת בארץ ובחו"ל הידועה גם בשמה הקודם – אינקרדימייל (להלן: "חברת פריון" או "חברת אינקרדימייל" בהתאמה). מניות חברת אינקרדימייל , הוקצו לחברת י.ע.ץ, ומר יאיר כיהן כדירקטור בחברה זו.
4. כבעלי מניותיה של החברת י.ע.ץ רשומים מר עזר המחזיק ב-33% מהון המניות המונפק; מר בועז המחזיק ב- 33% מהון המניות המונפק ומר יאיר המחזיק ב- 34% מהון המניות המונפק. החברה מתנהלת על פי תקנון ולפיו ענייני ניהול החברה יקבעו באסיפה כללית וירשמו בפרוטוקול שיחייב את החברה כתוספת לתקנון (נספח ב' לתביעה הראשונה). ענייני ניהול החברה כוללים זכויות בעלי המניות, העברות והקצאתן; פעולות וזכויות המנהלים והדירקטוריון; האצלת סמכויות וזכויות חתימה; פתיחת חשבון בנק וניהולו; וחלוקת דיבידנד ורווחים (ס' 5 לתקנון).
5. בטרם אדרש לגופם של דברים יש מקום לתאר בקצרה את מערכת היחסים בין הצדדים. ענייננו בשלושה בעלי מניות כאשר בין מר עזר למר בועז היכרות ארוכת שנים, תחילתה בהיותו של מר בועז עובד שכיר שהועסק על ידי חברות שבבעלות מר עזר. לאורך השנים התפתחו ביניהם יחסי חברות הדוקים שהתבססו על אמון הדדי. במסגרת יחסים אלו מר עזר ומר בועז הקימו וניהלו במשותף מספר חברות.
6. מר יאיר, אחיו של מר בועז, הצטרף למר בועז ומר עזר ויחד הם הקימו את חברת י.ע.ץ כאשר כל הצדדים הסכימו למינוי של מר עזר כדירקטור יחיד בחברה, האמון לבדו, על ניהול החברה וענייניה הכספיים.
7. בין הצדדים שררו יחסי אמון עמוקים, היה להם "אמון עיוור" זה בזה, ועל אף שהתאגדו כחברה בה עליהם לפעול בהתאם למשטר התאגידי, הם התנהלו באופן בלתי פורמלי, ללא מערכת חוזית מסודרת, על סמך "מילה" וללא כל תיעוד או אסמכתאות להחלטות שקיבלו. לא התקיימו ישיבות דירקטוריון או אספות בעלי מניות ואת עניינני החברה הם ניהלו בפגישות אקראיות ושיחות טלפון יומיומיות. כך, ולאורך שנים התנהלו הצדדים על מי מנוחות עד אשר בשנת 2007 התגלע סכסוך בין הצדדים, שמקורו שנוי במחלוקת, ואשר הוביל אותם לנהל הליכים משפטיים רבים שחלקם נדון בפניי. מאז, בין הצדדים שורר חוסר אמון מוחלט.
8. על פי הסדר דיוני שאושר בהחלטה מיום 23.7.15 לתובענה דנן צורפו שלוש תביעות כספיות שהתנהלו בין הצדדים בבית משפט השלום בחיפה כדלקמן: ת"א 41988-06-11 תביעה כספית שהגישה חברת י.ע.ץ כנגד מר עזר וחברת בן גד (להלן: "התביעה הראשונה"); ת"א 50116-03-12 תביעה כספית נוספת שהגישה חברת י.ע.ץ נגד מר עזר (להלן: "התביעה השנייה"); במסגרת התובענה הראשונה הגישו מר עזר וחברת בן גד תובענה שכנגד (להלן: "התובענה שכנגד") (וביחד "התביעות הכספיות").
9. בתמצית הקיצור, טענתו העיקרית של מר עזר, שכבר אינו מעורב בניהול חברת י.ע.ץ, היא להשבת הלוואת בעלים שלטענתו העביר לחברה ולקבלת סעדים להסרת קיפוחו כבעל מניות מיעוט בחברה. מנגד האחים צדיק טוענים כי מר עזר לא העמיד לטובת החברה הלוואת בעלים, ועותרים, במסגרת התביעות הכספיות, לחייב את מר עזר בהשבת הכספים שמשך מהחברה, לטענתם, שלא כדין.
להלן יפורטו בתמצית טענות הצדדים בתביעות דנן ולאורם יוכרע גורל תביעת הקיפוח והתביעות הכספיות:
10. מבחינה כרונולוגית התביעה הראשונה (41988-06-11) הוגשה ביום 26.6.11 בבית משפט השלום בחיפה על ידי חברת י.ע.ץ כנגד מר עזר וכנגד חברת בן גד לחייבם במתן חשבונות ובתשלום סך של 570,723 ₪. במסגרת התביעה נטען כי לאחר שפרץ סכסוך בין בעלי המניות בחברת י.ע.ץ גילו האחים צדיק כי מר עזר, עת שימש כדירקטור יחיד בחברת י.ע.ץ, וניהל בבלעדיות את ענייניה הכספיים, משך מחשבון החברה, בתאריכים 26.8.10 ו-7.10.10, סך כולל של 545,000 ₪ והעבירם לחשבון חברת בן גד, חברה בבעלותם ובשליטתם המלאה של מר עזר ורעייתו. מר עזר אינו חולק כי העביר את הכספים כנטען, אולם לטענתו עשה זאת כדין, כהחזר חלקי של הלוואת בעלים שהעמיד לטובת החברה במהלך השנים 2001-2004. לטענתו, בחודשים שבין 31.5.01 עד 2.3.04 הועבר לחשבון חברת י.ע.ץ סכום חודשי בסך של כ- 30,000 ₪ מחברת צמח המרמן (להלן: "חברת צמח") בגין דמי ניהול להם הוא היה זכאי, באופן אישי, וסכום זה, כנטען, הועבר על ידו לחברת י.ע.ץ כהלוואת בעלים. התביעה הראשונה כללה גם סעד למתן חשבונות היות ונטען כי מר עזר סרב להעביר לחברת י.ע.ץ ומנהליה את המסמכים הקשורים בחברת י.ע.ץ והצהיר כי יעשה כן רק בהוראת בית משפט (פרוטוקול דיון בתביעה הראשונה מיום 25.7.12 עמ' 26).
11. יחד עם הגשת התביעה הראשונה, הוגשה בקשה במעמד צד אחד להטלת עיקולים זמניים על נכסיו של מר עזר במסגרתה צורפו הוראות העברת הכספים מחשבון הבנק של חברת י.ע.ץ לחשבונה של חברת בן גד. בתצהיר התמיכה בבקשה נטען כי כספי חברת צמח מגיעים לחברה משום שהם שולמו בגין פעילותם של מר עזר ומר בועז בחברת צמח. נטען כי פעילות זו בצעו מר עזר ומר בועז במסגרת תפקידם בחברת י.ע.ץ. בהחלטה מיום 26.6.11 הבקשה התקבלה והוטלו עיקולים על ביתו של מר עזר בחיפה, על חשבון הבנק של חברת בן גד בבנק לאומי, ועל מניות מר עזר בחברת י.ע.ץ.
12. בתצהיר תמיכה שהגיש מר עזר בבקשה לביטול עיקולים שהוטלו על נכסיו הוא הסביר כי הורה לבנק בו מתנהל חשבון חברת י.ע.ץ להעביר סך של 545,000 ₪ לחשבון חברת בן גד וטען כי אין מדובר בגניבת כספי החברה אלא בפירעון הלוואת בעלים בסך 900,000 ₪ שלטענתו נתן לחברה, תוך שציין כי הלוואת בעלים קודמת שהעביר ל חברת י.ע.ץ בשנת 2001, בין היתר לצורך רכישת רכב למר יאיר, בסכום כולל של 180,000 ₪ נפרעה, זה מכבר, וללא כל תלונה, על ידי חברת י.ע.ץ.
13. בהחלטת כבוד הרשמת גילה ספרא ברנע מיום 29.8.11 נדחתה בקשת מר עזר וחברת בן גד לביטול העיקולים הזמניים ונקבע, בין היתר, כי מולאו כל הדרישות המצטברות להטלת העיקולים הזמניים ועל כן אין לבטלם. נקבע כי קיימות ראיות מהימנות לכאורה לקיום עילת התביעה, קרי, מר עזר הודה כי לא יידע איש אודות ההלוואה הנטענת, לא בעת מתן ההלוואה ולא בעת העברת הכספים לחברת בן גד שבבעלותו; ההלוואה לא ניתנה כמקובל בהעברת הכספים לחברה, קרי, הלוואה זו התבטאה בהעברת סכום חודשי בסך 30,000 ₪ בצירוף מע"מ שהתקבלו לחשבון החברה מאת חברת צמח, בתמורה לקבלת ייעוץ מחברת י.ע.ץ וזאת בשונה למשל מההלוואה הראשונה ששימשה, כנטען, לרכישת רכב; לא נקבע מועד להחזרת ההלוואה וטענת מר עזר לפיה הוסכם בין הצדדים שההלוואה תוחזר בחלוף חמש שנים כאשר הצדדים נמצאים במצב של חוסר תקשורת מוחלט, אינה סבירה. עוד נקבע כי מר עזר הציג חשבוניות שהוצאו על ידי חברת צמח בגין הסכום החודשי שלטענת מר עזר שולם לו באופן אישי כאשר על הנוסח שהוגש לבית המשפט על ידי מר עזר הוסף בכתב יד "מר עזר" ליד הכיתוב המקורי: "עבור דמי ניהול". כמו כן בית משפט ציין כי טענות מר עזר לפיהן גם האחים צדיק משכו כספים מהחברה לצרכים אישיים, אינן משכנעות משום שהועלו רק לאחר שזה ביצע משיכת כספים ("ההחלטה בבקשת הביטול").
14. בהחלטה מיום 22.10.11 (כב' השופטת עדי חן ברק) נדחה ברובו ערעור שהגיש מר עזר כנגד ההחלטה בבקשת הביטול. בהחלטה נקבע כי מהראיות לכאורה התומכות בבקשת העיקול, עולה כי הועבר על ידי מר עזר מחשבון החברה, וללא ידיעת בעלי המניות האחרים, ללא הסכמתם, ומבלי שנעשתה התחשבנות משותפת, סכום העולה על 500,000 ₪, במועד בו הצדדים מסוכסכים ובחלוף שנים ממתן הלוואת הבעלים הנטענת שגם לה אין כל תיעוד או מסמך חתום שהוצג. בית משפט התייחס בהחלטתו למכתב מיום 18.12.10 בו מר יאיר אישר כי מר עזר "הביא מספר סכומים" וכי הוא (מר יאיר) מוכן "להתחשבן" עליהם, ונקבע כי אין באמור בכתב כל הודאה לעניין מתן הלוואה מצד מר עזר לחברה בסכומים הנטענים. כמו כן נקבע כי תמוהה העובדה שבמשך שנים לא הוגשה על ידי מר עזר תביעה להחזר ההלוואה הנטענת וכי החזר ההלוואה בוצע על ידו רק לאחר שהתגלע סכסוך עם בעלי המניות האחרים. כמו כן נקבע כי הלוואת הבעלים הנטענת לא נרשמה במאזני החברה בשנת 2007 ואין כל מסמך המתעד את ביצועה. עוד צוין כי התנהלותו החד צדדית של מר עזר, בהעברת כספים בסכום גבוה מחברת י.ע.ץ לחברה בבעלותו עשויה ללמד על התנהגות דומה בעתיד וכן על חשש ממשי להברחת נכסים באופן המצדיק את מתן צו העיקול כמבוקש. בית משפט קבע עוד כי טענות מר עזר באשר לחוסנו הכלכלי נטענו בעלמא ומשכך נקבע כי העיקול יוותר על כנו אם כי היקפו צומצם לסך של 492,333 ₪ וזאת מאחר וחברת י.ע.ץ הזדכתה על סכום המע"מ בהתאם לחשבוניות שהתקבלו מחברת בן גד.
15. ביום 6.10.11, לאחר הגשת התביעה הראשונה והגשת הבקשה לביטול העיקולים, הגיש מר עזר תביעה שכנגד נגד חברת י.ע.ץ והאחים צדיק במסגרתה תבע סך של 1,231,289 ₪, להחזר הלוואות הבעלים שטען כי הלווה לחברה בניכוי הכספים שהעביר לחשבון חברת בן גד. במסגרת התביעה חזר מר עזר על מרבית מטענותיו שנטענו בבקשה לביטול עיקולים ולפיהם בשנת 2001 העמיד לטובת החברה הלוואת בעלים בסך 180,000 ₪ לטובת רכישת רכב לשימושו של מר יאיר ו"לצרכי התארגנות נוספים" ("הלוואה ראשונה"). כנטען מר עזר טיפל בהעמדת הלוואה מכספו הפרטי לרכישת הרכב, שנרשם על שמו של מר יאיר וכך גם בהמשך טיפל בהחזרת ההלוואה. מר עזר חזר גם על הטענה לפיה העמיד לחברת י.ע.ץ הלוואת בעלים נוספת בסך כולל של כ- 900,000 ₪ וזאת באמצעות העברת דמי ניהול להם היה זכאי בגין תפקידיו בחברת צמח ("ההלוואה השניה"). לטענת מר עזר הוא הורה לחברת צמח להעביר את הכספים להם היה זכאי כדמי ניהול ישירות לחשבון חברת י.ע.ץ ומנגד היה מוציא בשם חברת י.ע.ץ חשבונית מס לטובת חברת צמח וזאת בגין כל תשלום שהועבר לחברה כאמור. בתמיכה לטענה זו צירף מר עזר אסופת חשבוניות מס של חברת י.ע.ץ שניתנו לחברת צמח כאשר על גבי החשבוניות נרשם בכתב יד "עבור דמי ניהול (מר עזר)". הרישום "(מר עזר)" אינו קיים על חשבוניות המקור שהוצאו לחברת צמח ולטענת מר עזר הוספת שמו על החשבוניות נועדה על מנת שבעתיד יוחזרו לו הכספים כנגד חשבוניות מס נגדיות.
16. במסגרת הטיעונים בתביעה שכנגד מר עזר דחה את טענות האחים צדיק, שהועלו בתגובה לבקשה לביטול עיקולים, לפיהן הסכומים ששולמו לחברה על ידי חברת צמח מהווים תשלומים המגיעים לחברת י.ע.ץ בגין פעילותם של מר עזר ומר בועז בחברת צמח כחלק מתפקידם בחברת י.ע.ץ. לטענתו פעילותו בחברת צמח הייתה עצמאית, הוא שימש כדירקטור פעיל וגם כבעל מניות בה ותפקידיו בחברת צמח אינם קשורים לחברת י.ע.ץ. לטענתו מר בועז או חברת י.ע.ץ לא היו פעילים בחברת צמח באופן שהיה מזכה אותם בתשלום כלשהו.
17. מר עזר הסביר כי חברת י.ע.ץ, כמו גם בעלי מניותיה התנהלו ביניהם בצורה בלתי פורמלית תוך שהוסכם כי ניהולה השוטף של החברה יבוצע על ידו. כמו כן צוין כי מלכתחילה הוסכם על הענקת זכויות חתימה ופעולה שוות לכל אחד מבעלי המניות באופן שחתימת כל אחד מהם בנפרד מחייבת ומזכה את החברה, לרבות בחשבונות הבנק שלה. כמו כן כל בעלי המניות החזיקו בפנקסי שיקים של החברה ובפנקסי חשבונות. בהקשר זה העלה מר עזר שלל טענות לעניין התנהלותם הכספית של האחים צדיק ובכללן, שימוש שמר יאיר עשה בכספי חברה לצרכיו הפרטיים בסך כולל של כ- 260,000 ₪; העברת דמי ניהול בגין השתתפותו של מר יאיר בדירקטוריון חברת אינקרדימייל מטעם חברת י.ע.ץ מחשבון החברה לחשבונו הפרטי של מר יאיר; סגירת חשבון הבנק של חברת י.ע.ץ בשנת 2011 בו יתרת זכות של 180,000 ₪ ופתיחת חשבון בנק חדש ביבנה.
18. מר עזר טוען כי התכחשות האחים צדיק להלוואות שהעמיד לטובת החברה מהווה הפרה של ההסכמים ביניהם לרבות בדרך של התנהגות, הפרת חובת תום הלב, עוולה של גרם הפרת חוזה, עשיית עושר ולא במשפט, גזל והצגת מצג שווא רשלני ועל כן עתר לסעד כספי בסך הכספים שהלווה לחברה וכן עתר לסעד הצהרתי המאשר כי אכן הלווה לחברה סך של 900,000 ₪ בצירוף מע"מ בגין ההלוואה הראשונה.
19. בכתב ההגנה שכנגד הכחישו הנתבעים שכנגד את טענותיו של מר עזר וחזרו על עמדתם בהליכים הקודמים תוך שטענו לדחיית התביעה על הסף בהעדר עילת תביעה כנגדם. הנתבעים שכנגד טענו גם לחוסר תום ליבו של מר עזר ולשימוש לרעה בהליכי משפט וזאת לנוכח העלמת מידע מהותי מבית המשפט ולפיו ביום 18.1.12 הגיש מר עזר בקשה במעמד צד אחד לפירוק החברה בצירוף בקשה למינוי עו"ד ליאור מזור כמפרק זמני (39765-01-12) על בסיס טענותיו של מר עזר לחשש שהאחים צדיק יעלימו את נכסי החברה ("בקשת הפירוק"). בבקשת הפירוק מר עזר לא ציין את קיומם של הליכים משפטים המתנהלים בין הצדדים ואף לא דיווח כי האחים צדיק הגישו כנגדו תלונה במשטרה בגין גניבת מאות אלפי שקלים מהחברה. בהעדר מידע זה ובהתבסס על האמור בבקשת הפירוק מונה לחברה מפרק זמני, אולם בדיון שהתקיים ביום 6.2.12 בהליך הפירוק (בפניי כב' השופט אילן שלה מבית המשפט המחוזי מרכז), לאחר שהתבררו בפני בית משפט ההליכים המשפטיים המתנהלים בין הצדדים, נדחתה הבקשה למינוי מפרק זמני כמו גם הבקשה לפירוק.