20. ביום 28.3.12, הוגשה התביעה השנייה (ת"א 50116-03-12) על ידי חברת י.ע.ץ כנגד מר עזר וזאת לאחר שבמסגרת ההליכים בתביעה הראשונה התברר לאחים צדיק כי בסמוך למועד ייסודה של החברה, בשנת 2001, משך מר עזר סך של 180,000 ₪ מחשבון החברה בטענה כי מדובר בפירעון הלוואת הבעלים. על כן הגישה חברת י.ע.ץ כנגד מר עזר בלבד תביעה כספית על סך 320,299 ₪ שעילתה היא הפרת אמונים וניצול לרעה של סמכויות הניהול שהוקנו לו בחברה ומעילה בכספיה.
21. בתביעה זו נטען כי משיכות הכספים מחשבון החברה, בוצעו על ידי מר עזר עצמו ועל פי הודאתו במסגרת התביעה הראשונה, וזאת שוב מבלי שיידע את החברה או בעלי מניותיה, לא לעניין מתן ההלוואה ולא לעניין פירעונה. נטען כי מר עזר עשה בכספי החברה כבתוך שלו, ומאחר והכספים הוצאו על ידו מחשבון החברה שלא כדין עליו להשיבים. כמו כן נטען כי מר עזר פעל בניגוד לחובת הזהירות ולחובת הפרת האמונים המוטלת עליו בחוק החברות, תשנ"ט – 1999 ("חוק החברות") והוא חייב לפצותה בגין הפסדיה ונזקיה של החברה כתוצאה ממעשיו. כמו כן נטען כי מר עזר ביצע כלפי החברה עוולה של הפרת חובה חקוקה כקבוע בסעיף 63 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) ("פקודת הנזיקין"); הפר כלפי החברה את הוראות סעיפים 252 ו-254 לחוק החברות; ביצע עוולת הגזל, כמשמעות מונח זה בסעיף 52 לפקודת הנזיקין. בנוסף נטען כי מר עזר גם התרשל ועשה מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה בנסיבות העניין, והסב לחברה נזקים. על כן נטען כי יש לחייב את מר עזר בהשבת סכום של 180,000 ₪ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.1.02 ועד למועד הגשת התביעה ובסך כולל של 320,299 ₪.
22. להגנתו טען מר עזר, תחילה, להתיישנות התביעה השנייה שעילתה נולדה בשנת 2001 כאשר לטענתו האחים צדיק היו מודעים למשיכת הכספים שבוצעה או שהיו צריכים לדעת על כך בהיותם נושאי משרה בכירים בה. מר עזר חזר על גרסתו כי הלוואת הבעלים הראשונה הועברה על ידו לחשבון החברה לצורך רכישת רכב לשימושו של מר יאיר וכן לצרכי התארגנות נוספים. לגרסתו הלוואה זו הוחזרה לו על ידי החברה. במסגרת טיעוניו חזר מר עזר גם על טענותיו בקשר להחזר ההלוואה השנייה וטען כי האחים צדיק טענו טענות סותרות בהליכים שנוהלו בין הצדדים. נטען כי בהליך בוררות בין מר עזר ומר בועז טען מר בועז כי התמורה עבור עבודתו של מר עזר בחברת צמח שייכת לחברת חץ אקולוגיה ואילו בתביעה הראשונה טענו מר בועז ומר יאיר כי הכספים ששולמו על-ידי חברת צמח שייכים לחברת י.ע.ץ . כמו כן מר עזר טען כי על אף שהוא טיפל בכל ענינה הכספיים השוטפים של החברה הוא לא קיבל שכר בגין עבודתו, אף שהיה ידוע לחברה ולאחים צדיק, כי דרש שכר בגין תפקידו. על כן טען מר עזר כי ככל שהתביעה כנגדו תתקבל, יש לקזז מהסכומים את סכום דמי הניהול המגיעים לו בעבור עבודתו בחברה ובסך של 6,000 ₪ לחודש החל מיום 8.4.01 ועד לשנת 2010.
23. ביום 10.12.13 הוגשה על ידי מר עזר וחברת בן גד כנגד חברת י.ע.ץ והאחים צדיק, התביעה דנן, היא תביעה להסרת קיפוח מר עזר, כבעל מניות המיעוט בחברה. בתביעת הקיפוח טען מר עזר כי האחים צדיק, המחזיקים יחד ברוב המניות בחברת י.ע.ץ, ביצעו שורת מעשי קיפוח כלפיו, בקשר עם ניהולה ופעילותה של החברה, תוך ניצול כוח השליטה בידיהם. בין מעשים אלו, טוען מר עזר לנטילת הכנסות מעסקיה של החברה לכיסיהם הפרטיים של האחים צדיק; הדחתו מכל תפקיד בחברת י.ע.ץ; מידורו מכל מידע אודות עסקיה, כספיה ונכסיה של חברת י.ע.ץ מזה תקופה ארוכה; קבלת החלטות המתעלמות מעמדתו, ללא הסכמתו ובמטרה לגזול את נכסיו; מניעת החזרת הלוואות הבעלים שהלווה לחברה; וכן שימוש במשאבי חברת י.ע.ץ לטובתם האישית ובניגוד לדין.
24. מר עזר טען לקיפוחו גם לאור גזל דמי הניהול להם הייתה זכאית חברת י.ע.ץ מחברת אינקדימייל על ידי מר יאיר בסך כולל של 63,000$. נטען כי החברה הייתה זכאית לדמי ניהול בסך של 1,500 $ לחודש ואילו בחודש אפריל 2007 מר יאיר הורה לחברת אינקרדמייל לחדול מלשלם את דמי הניהול לחברה ולהעבירם ישירות לחשבונו האישי וזאת בסמוך למועד בו פרץ הסכסוך בין הצדדים. כמו כן מר עזר טען כי מר יאיר גזל גם אופציות ומניות של חברת אינקרדמייל בשווי עשרות אלפי ₪ וכי מכר את מניותיה לצורך כיסוי הוצאותיו האישיות. כמו כן נטען כי האחים צדיק השתמשו בכספי החברה לצורך מימון הגנתם בהליכים משפטיים בהם נתבעו כבעלי מניות. לגישתו של מר עזר גם הימנעות האחים צדיק מלהשיב לו את יתרת הלוואת הבעלים שלטענתו העמיד לטובת החברה הינה קיפוח.
25. מר עזר טוען לקיפוח גם בגין המשך קיומה של החברה ללא הצדקה זולת רצונם של האחים צדיק להשתמש בה לצרכיהם הפרטים. לטענתו לחברת י.ע.ץ אין כל פעילות כלכלית זולת פעילות פסיבית לחלוטין בדמות אחזקה במניות אינקרדימייל והמתנה לתוצאות תביעות הפיצויים שהוגשו במימון החברה. משכך אין כל הצדקה להמשך פעילותה של החברה וברור כי אין כל צורך להמשיך ולממן את הוצאותיה. ואולם, חרף דרישות חוזרות ונשנות מצד מר עזר כלפי האחים צדיק לפרק את החברה ולחלק את נכסיה ביניהם, החברה ממשיכה להתקיים והאחים צדיק מתנגדים לפירוקה. לגישתו המשך קיומה של החברה הוא לתועלתם האישית של האחים הצדיק אשר מעמיסים על הוצאות החברה גם הוצאות אישיות כגון רכישת ריהוט, מימון חשבונות טלפון פרטיים, החלפת רכב ואף מימון הליכים משפטיים כנגד מר עזר.
26. כדוגמה להשלכות הקיפוח הנטען טען מר עזר כי האחים צדיק סירבו לשלם למר דודו דהאן ("מר דהאן") את חלקו בפרויקטים בהם הוגשו תביעות הפיצויים, ובתביעה כספית שהגיש מר דהן כנגדם בבית משפט השלום בתל אביב חויבה חברת י.ע.ץ לשלם סך של 143,487 ₪ (ת"א 12516-07-13 דהאן נק י.ע.ץ טכנולוגיות בע"מ (25.2.18)).
27. לטענת מר עזר נכסיה וזכויותיה של חברת י.ע.ץ במועד הגשת תביעת הקיפוח הינם כדלקמן: זכאות לתקבולים ממימון תביעת דיירים בקריית אונו בסך מוערך של בין 50,000 $ לבין 70,000 $; אחזקות במניות פריון בשיעור של 0.7% מהון מניותיה המוחזקות עבור החברה באמצעות חברת מריל לינץ האמריקאית בשווי של 2,599,968 ₪; זכאות לקבלת דמי ניהול מאינקרדימייל, אותם כנטען מר יאיר נטל לכיסו שלא כדין בין השנים 2007-2010; קופת המזומנים המתנהלת בבנק לאומי לישראל בע"מ בסניף הנביאים בחיפה ובסך של 245,000 ₪ נכון ליום 5.2.10.
28. לגישתו של מר עזר, לאור מאפייני חברת י.ע.ץ, כחברה פרטית קטנה ללא שוק למניותיה, מאפייניה בכל הנוגע ליחסים שבין בעלי המניות לבין עצמם הוא של מעין שותפות ומשכך גם אם כנטען השותף "מעל" בכספי החברה, חל איסור מוחלט על מידור והתעלמות מבעל מניות ומזכויותיו בחברה.
29. מר עזר טוען כי המעשים המפורטים לעיל מהווים קיפוחו כבעל מניות מיעוט בי.ע.ץ כמשמעות מונח זה בסעיף 191 לחוק החברות, ומשכך, לאור אובדן האמון המוחלט בין בעלי המניות בחברה, הסעד הראוי הינו מתן צו לרכישת מניותיו בחברת י.ע.ץ לפי שוויין הריאלי ערב מעשי הקיפוח הנטענים בנוסף לפיצוי בגין הוצאותיו בהליך המשפטי שהגיש מר דהאן כנגד חברת י.ע.ץ ובעלי מניותיה ובסך הכל עותר מר עזר לתשלום שווי הפיצוי והרכישה בסך כולל של 1,824,322 ₪ .
30. הנתבעים בתביעת הקיפוח דוחים את טענותיו של מר עזר וטוענים כי אינם מקבלים מהחברה כל טובת הנאה כספית שאינה קשורה לביצוע תפקידם. כמו כן לטענתם בעוד שמר עזר טוען למידורו מהחברה , הריי שמאז הדחתו מדירקטוריון החברה ועד היום הוא לא פנה בבקשה לקבלת מידע כלשהו אלא להפך הוא זומן לאסיפת בעלי המניות אך סירב להגיע. כמו כן נטען כי מר עזר לא הצביע על כל פעולה מקפחת כלפיו וממילא לא הוכיח את הנזקים הנטענים על ידו.
ניהול ההליך והשתלשלות העניינים
31. ביום 8.7.14 התקיים קדם משפט ראשון ובסיומו הגיעו הצדדים להסכם ביניים שקיבל תוקף של החלטה לפיו הוסכם, בין היתר, כי כל עוד תלוי ועומד הליך זה, החברה תדווח למר עזר על כל הוצאה העולה על סך של 5,000 ₪ או בגין התחייבות העולה על סך 20,000 ₪ באמצעות בא כוחו, שבעה ימים לפני מועד כל הוצאה או התחייבות. כמו כן הוסכם כי מר עזר יתייצב לאספות בעלי מניות בחברה באמצעות שלוח אשר זהותו תימסר לב"כ החברה והאחים צדיק (להלן: "הסכם ביניים").
32. ביום 19.7.15 התקיים קדם משפט נוסף ולאחריו ביום 20.7.15 הודיעו הצדדים על הסדר דיוני שעיקרו הוא איחוד הדיון בתביעות הכספיות עם תביעת הקיפוח בפניי. ביום 23.7.15 נתתי תוקף של החלטה להסדר בין הצדדים והורתי על הגשת תצהירים בנוסף לתצהירים שהוגשו בבית משפט השלום.
33. כמו כן בהחלטה מיום 12.8.15 דחיתי בקשה מקדמית שהוגשה על ידי החברה והאחים צדיק לסילוק תביעת הקיפוח על הסף וזאת בטענה לקיומו של מעשה בית דין, בשל זהות נטענת בין עילת התביעה בתביעת הפירוק שהוגשה על ידי מר עזר בבית משפט מחוזי מרכז ונדחתה לטענות בתביעת הקיפוח דנן.
34. ביום 14.4.16 הגיש מר עזר בקשה לאכיפת הסדר הביניים לאחר שלטענתו ביום 7.4.16 שלח מר יאיר חשבון ע"ס 48,7222 ₪ בגין הוצאות ושכ"ט אותו נדרשת החברה לשלם למשרד עו"ד בכר, פורדס, גולצקי . מר עזר טען כי הסדר ביניים הופר ועתר לצו שיחייב את החברה והאחים צדיק לספק נתונים ומידע בקשר לדרישת התשלום. בהחלטה מיום 28.7.16 הבקשה התקבלה בחלקה והמשיבים נדרשו למסור מידע אודות החשבון, כמפורט בהחלטתי.
35. להשלמת התמונה יצוין כי בהחלטה מיום 29.6.14 נמחקה בהסכמת חברת בן גד כתובעת בתביעת הקיפוח, וזאת בהעדר יריבות.
הראיות
36. מטעם מר עזר הוגש תצהירו מיום 20.9.15 בתביעת הקיפוח (ת/2); תצהיר מיום 8.1.14 בתביעות הכספיות (ת/3); תצהיר רו"ח תדהר כהן מיום 9.1.14 (ת/8) אשר משרדו שימש כרואה חשבון מבקר של חברת י.ע.ץ החל ממועד הקמתה ועד שנת 2009 (להלן: "רו"ח כהן") ; תצהיר מענה על שאלון של הגב' רחל רוט טמיר מיום 11.8.16 (ת/9) אשר שימשה כמנהלת חשבונות חיצונית עבור חברות שונות שבשליטת מר עזר, ובכללן חברת י.ע.ץ.
37. בהחלטה מיום 17.1.16 קיבלתי את בקשתו של מר עזר לצירוף כראיה, פסק בוררות חלקי אשר ניתן ביום 20.9.15 בסכסוך שבין מר עזר למר בועז וצדדים נוספים. פסק הבוררות החלקי הוגש וסומן ת/1.
38. כמו כן בהחלטה מיום 17.11.16 קיבלתי בקשה נוספת של מר עזר לצירוף ראיה, הודעת דוא"ל ששלח מר יאיר לרו"ח כהן אליה מצורפים דוחותיה הכספים של החברה לשנת 2007 חתומים בידי מר יאיר. כמו כן בהמשך הגיש רו"ח תדהר תצהיר נוסף (מיום 12.12.16) בקשר לראיה זו.
39. מטעם החברה והאחים צדיק הוגש תצהיר הגב' תמר גוטליב מיום 10.2.15 (נ/1) (להלן: "גב' גוטליב"); תצהיר מר בועז מיום 11.3.14 (נ/2); תצהיר מר יאיר מיום 31.12.15 (נ/3); תצהיר מר יאיר מיום 11.3.14 (נ/4); תצהיר מר יאיר מיום 16.9.13 (נ/5); תצהיר גב' חנה קנר מיום 3.1.16 (נ/6); תצהיר גב' חנה קנר ללא תאריך (נ/7); תצהיר עדותו של מר תדהר כהן מיום 9.1.14 (נ/13); כמו כן הוגשה חוות דעתו של המומחה רו"ח אהרון מיכאלי (בש/1) (להלן: "המומחה מיכאלי").
40. בהחלטה מיום 1.2.16 קיבלתי את בקשת החברה והאחים צדיק לזמן את עו"ד אריאל פלביאן ואת הגב' רחל רוט למתן עדות שכן לא הוגש תצהיר עדות ראשית מטעמם. בהמשך, הוגש תצהיר עדות ראשית של הגב' רוט אולם נוכח גילה ומצבה הפיסי, בהודעת הצדדים מיום 28.6.16, הוסכם לוותר על חקירתה בבית המשפט ותחת זאת גב' רוט השיבה לשאלות הבהרה שתשובות עליהן הוגשו בתצהיר נוסף שסומן ת/9 לעיל.
41. לאחר סיום שמיעת הראיות הגישו הצדדים סיכומי טענות בכתב.
נוכח מורכבות ההליך וריבוי טענות הצדדים בהם היה צורך לדון, מלאכת כתיבת פסק הדין התארכה ועם הצדדים סליחה.
התביעות הכספיות והתביעה שכנגד
42. בתביעות דנן, נתגלעו מחלוקות רבות בין הצדדים, הן במישור העובדתי והן במישור המשפטי כאשר בכל התביעות עוברת כחוט השני, השאלה המרכזית לעניין סיווגם של הכספים שהועברו מחברת צמח לחשבון חברת י.ע.ץ - האם הלוואה, השקעה או הכנסה? שאלה זו כרוכה בצורך להכריע על מי מוטל נטל ההוכחה – האם על מר עזר הטוען שאלו הם כספים שהוא זכאי להם אישית ואותם הלווה לחברת י.ע.ץ או על החברה והאחים צדיק הטוענים שהכספים הם הכנסות החברה.
43. במקרה דנן, בתביעות הכספיות טענה החברה כי מר עזר משך כספים מחשבונם ללא כל הרשאה ובניגוד לדין. מר עזר אינו מכחיש את משיכות הכספים ואולם טוען כי מדובר בפירעון הלוואה. עסקינן בטענת הודאה והדחה ומשכך נטל ההוכחה מוטל על כתפו של מר עזר (ראה לעניין זה: ע"א 45/15 חלימה נבולסי נ' נביל נבולסי, פס"ד מיום15.5.2017)). לטעמי מר עזר לא עמד בנטל זה. מר עזר גם לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו כתובע להוכיח טענה זו שהועלתה על ידו בתביעה שכנגד.
הסכמות הצדדים בעת הקמת החברה
44. כל חברה, בראשית דרכה זקוקה למקורות מימון על מנת להתחיל בפעילות שוטפת לשמה הוקמה החברה. מימון חברה יכול שיהיה פועל יוצא של פעילות החברה, אם בגין מכירת מוצרים או מתן שירותים. מימון יכול להתקבל גם בדרך של אשראי בנקאי. חלופה נוספת ומקובלת למימון פעילותה של החברה היא בדרך של השקעת הון בחברה על ידי בעלי מניותיה הקיימים המזרימים לחברה כספים או נכסים אחרים כנגד הקצאת מניות. אפשרות נוספת למימון פעילות החברה היא בדרך של הלוואת בעלים כאשר בעלי המניות מעמידים לרשות החברה כספים כאמצעי למימונה (ראה: ע"א 6041/15 האמה בע"מ נ' אורנה מולר (25.09.2016)).
45. ההבדל בין מימון בדרך של השקעת הון של בעלי המניות בחברה לבין מימון בדרך של הלוואת בעלים הינו באופן החזר המימון. השקעת בעלי מניות הן כספים המוזרמים להון החברה כאשר לבעלי המניות אין ציפייה לקבלן אלא באמצעות דיווידנד או מכירת מניות. דיווידנדים משולמים רק מרווחי החברה שנרשמו בדוחותיה הכספיים ועומדים במבחן החלוקה. בהעדר רווחים חלוקת דיווידנד אפשרית רק באישור בית משפט. ככלל כנגד השקעות ההון מוקצות מניות למשקיעים באופן יחסי למידת השקעתם. לעומת זאת, מתן הלוואת בעלים, היא עסקה לכל דבר המקימה לחברה התחייבות אשר נרשמת כעלות מימון בספרי החברה. ההלוואה מגדילה את תזרים המזומנים בטווח הקצר אך עומדת לפירעון בהתאם לתנאים ולמועדים שהוסכמו על ידי הצדדים (ראה: ת"א (כלכלית ) 38465-04-11 ס.ב. ניהול מקרקעין בע"מ נ' תינהב חברה לבניה ופיתוח (18.1.2015)).
יצוין כי גם אם בחברה נצברים רווחים אין היא חייבת לחלק את רווחיה ולמעשה לבעלי המניות אין מועד ידוע מראש לפירעון השקעתם. לעומת כספי ההשקעה, על הלוואת בעלים לא חלות מגבלות דיני החלוקה וכבר עם מתן ההלוואה מוסדרים תנאי ההלוואה כגון, הריבית, המועד ותנאי הפירעון. לכן מתן הלוואת בעלים לחברה היא דרך נוחה יותר למשקיעים הרוצים החזר מוקדם יותר של השקעתם ובפרט שככלל הלוואת בעלים מוחזרת למלווים טרם חלוקת דיבידנד.
46. מימון חברה באמצעות מתן הלוואת בעלים עדיף לבעל מניות בשל שיקולי המיסוי. בחברה הממומנת באמצעות הלוואת בעלים ישלמו החברה והמשקיע שיעור כולל של מס הנמוך מזה שהיו משלמים אילו מומנה החברה בדרך של השקעה הונית. ככל שבסוף שנת המס ישנם רווחים לחברה, יכול בעל המניות למשוך כספים כהחזר הלוואה מבלי שיחויב במס חברות על רווחי החברה בעוד שבעל מניות שהזרים כספים כהשקעת הון, יחויב במס בגין משיכת כספים כדיווידנדים (ראה: דוד האן, דחיית חובות, מחקרי משפט כג, עמ' 40-42 תשס"ז – 2006).
47. מאידך, נפסק כי מימון חברה בדרך של הלוואת בעלים, הגם שאפשרי, הוא אינו רצוי. בע"א 4263/04 קיבוץ משמר העמק נ' עו"ד טומי מנור, מפרק אפרוחי הצפון בע"מ (21.1.2009) בסעיף 50 לפסק הדין נאמרו הדברים הבאים:
"בצד מעמדו כבעל מניות, עשוי חבר בחברה לרכוש מעמד של נושה כלפי החברה, כאשר הוא נותן לה הלוואת בעלים. כשירותו הכפולה כבעל מניות וכנושה של החברה עשויה ליצור קשיים לא מעטים במישור המשפטי ובמישור העיסקי. היא יוצרת דואליות במעמדו, המחייבת זהירות מיוחדת. זאת, משום שבעל מניות אינו אמור, בדרך הטבע, להלוות כספים לחברה שבבעלותו, וליהפך נושה שלה. תפקידו הטבעי הוא לשמש משקיע בחברה. לפיכך, הלוואות בעלים בתאגיד עיסקי אינן בבחינת תופעה טבעית ומובנת מאליה, והפיכתו של בעל מניות בחברה לנושה החברה אינה מצב שיש לעודדו. כשירותו המשולבת של אדם כבעל מניות בחברה וכנושה של החברה עלולה להביא לניגוד אינטרסים חריף שיש עמו נזק רב לחברה ולציבור הנושים החיצוניים כאחד".