109. אציין כי אין ממש בטענת מר עזר בקשר לחובת קיום האסיפה דווקא במענה הרשום של החברה. חברה פרטית שכל בעלי מניותיה בישראל, חובתה לקיים את האסיפה הכללית בישראל (ס' 73 לחוק החברות) ואין כל הוראה בחוק בקשר למיקום האסיפה בתוך ישראל. כמו כן לא הוכח כי היה ממש בחששות מר עזר כי יהיה מאוים להגיע לאסיפה שנועדה להתקיים בביתו של מר בועז. יחד עם זאת אם כך חש מר עזר היה עליו להציע מקום נטרלי חליפי לקיום האסיפה או להשתתף בה באמצעות שליח מטעמו.
110. בנוסף גם לגופו של עניין לא מצאתי בהחלטה על פיטוריו של מר עזר מדירקטוריון החברה משום קיפוח. בעלי המניות, קרי האחים צדיק, רשאים היו לפעול כך כאמור בס' 230 לחוק החברות ולפטר את מר עזר מתפקידו כדירקטור בחברה. כמו כן בנסיבות העניין איני סבורה כי פיטוריו פגעו בציפיותיו הלגיטימיות לנהל את החברה.
111. אין ספק כי במצב עניינים רגיל, פיטוריו של בעל מניות ממשרתו כדירקטור בחברה שהיא מעין שותפות שהוקמה מתוך כוונה וציפייה לניהול משותף של עסקי החברה עשויה לשמש בסיס לתביעה בגין קיפוח (ראה: ע"א 275/89 אלימר עזר דוידזון נ' אלימר עזר אורנשטיין, פ"ד מו(1) 125 (1991)). אולם אני סבורה כי בענייננו ציפיות אלו נגדעו עם תחילת הסכסוך והידרדרות ביחסיי הצדדים, ולמרות הציפיות שהיו במועד הקמת החברה הן לא יכולות היו להמשיך להתקיים. הקרע שנוצר בין הצדדים, ההליכים המשפטים שהם מנהלים זה כנגד זה משך שנים הובילו מטבע הדברים לחוסר אמון בינהם, ולנתק תקשורתי כמעט מוחלט ובמצב הדברים שנוצר נאלצו האחים צדיק להחליף את מר עזר בתפקידו ומינו עצמם כדירקטורים בחברה. כמו כן התנהלותו הפסולה של מר עזר אשר משך כספים בסכומים ניכרים מהחברה ובאופן חד צדדי יש בה להצדיק את הקביעה כי שלילת ציפיותיו להשתתף בניהול החברה הינה מוצדקת ואין לומר כי מדובר בפעולה מקפחת (ראה: כהן, בעמ' 131-129; ת"א (כלכלית ) 20417-11-14 אייל שלו נ' קידמה החברה המרכזית לגז בע"מ (29.6.2017)).
112. בהקשר זה אציין כי מאחר וקבעתי כי פיטוריו של מר עזר מדירקטוריון החברה נעשו כדין ומעת שהוא אינו מכהן כדירקטור בחברה, זכויותיו לעיין בחשבונות החברה ומסמכיה הם מצומצמים מאלה המוקנים לדירקטורים ולכן אין למר עזר זכות מוקנית לעיין במסמכי החברה ובחשבונותיה, מעבר להרשאות שבדין (ראה: סעיפים 184-185 לחוק החברות). כמו כן עם הדחתו של מר עזר מדירקטוריון החברה, אין גם מקום לכך שתינתן לו זכות חתימה בחברה וביטולה של זכות זו כשלעצמה אינה מהווה מעשה קיפוח (ראה: הפ (ת"א) 66750-06-16 שי בן-ארי נ' רם שכטר (20.7.2017)).