61. נקודת המוצא לבחינתן של טענות הצדדים נעוצה בתפיסה כי רמ"י משמשת כנאמן הציבור בכל הנוגע למקרקעי ישראל, ומחויבת להגן על האינטרס הציבורי ולשמור על המקרקעין לתועלת הציבור כולו. פסיקתו של בית משפט זה חזרה ועמדה על תפקידה של רמ"י כתפקיד ציבורי ראשון במעלה, המחייב איזון ראוי בין שיקולים לאומיים רבים – ובכלל זה שיקולים תקציביים-כלכליים, היבטים של יעילות ומטרות חברתיות (ראו למשל: ע"א 8325/12 מדינת ישראל מינהל מקרקעי ישראל נ' מהדרין בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה מ"ז (5.6.2014); עע"ם 7752/12 אסל נ' מינהל מקרקעי ישראל, [פורסם בנבו] פסקאות י"א-י"ב (2.11.2014) (להלן: עניין אסל)). כן הובהר כי רמ"י פועלת במסגרת תפקידיה בפונקציות שונות, בחלקן פרטיות-מסחריות, אך כי בראש וראשונה היא גוף ציבורי הכפוף לעקרונות המשפט הציבורי, ובמרכזם סבירות, פעולה משיקולים ענייניים והעדר אפליה (שם). כמו כן, שומה על רמ"י לשקול במסגרת קבלת ההחלטות שיקולים של צדק חלוקתי, בהתחשב בכך שמקרקעי ישראל הם משאב מוגבל (ראו: עניין שיח חדש, בעמ' 66-65; בג"ץ 1027/04 פורום הערים העצמאיות נ' מועצת מקרקעי ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 50 (9.6.2011); בג"ץ 446/12 האגודה לצדק חלוקתי בע"מ נ' מועצת מקרקעי ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 47 (26.8.2012) (להלן: עניין האגודה לצדק חלוקתי); בג"ץ 1836/16 פירט נ' מדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 37 (15.1.2018); דפנה ברק-ארז "צדק חלוקתי במקרקעי ישראל: בעקבות בג"ץ הקרקעות החקלאיות" המשפט י 291 (2005); ברק-ארז, אזרח-נתין-צרכן, בעמ' 209-206).
62. המשמעות המעשית של הדברים היא שעל רמ"י מוטלת חובה, עוד בשלב הטרום-חוזי, לבחון האם עסקה שהיא עושה עומדת בדרישה של שקילות התמורות – הן לשם מיקסום הרווח לקופה הציבורית והן על מנת להימנע ממתן הטבה בלתי סבירה לפרט או לקבוצה מסוימת תוך פגיעה באינטרס הציבורי (ראו: עניין האגודה לצדק חלוקתי, פסקה 48). למעשה, חובה זו נגזרת גם מן החובה הבסיסית של הרשות המינהלית לקבל החלטות בהליך סדור הכולל איסוף וסיכום נתונים כמו גם בדיקה של משמעות הנתונים – לרבות בחינת חלופות (ראו: בג"ץ 297/82 ברגר נ' שר הפנים, פ"ד לז(3) 29 (1983); דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך א 270-269 (2010)). אכן, בעבר נדחו עתירות שנסבו על טענות דומות באופיין לאלו שמעלה העותרת (ראו: בג"ץ 4999/03 התנועה לאיכות השלטון בישראל נ' ראש הממשלה [פורסם בנבו] (10.5.2006) (להלן: עניין הסכמי בז"ן); בג"ץ 4736/03 אלון חברה הדלק לישראל בע"מ נ' שר התעשיה והמסחר ויושב ראש מועצת מקרקעי ישראל [פורסם בנבו] (15.6.2008)), וזאת בהתייחס לנסיבותיהן של העסקאות שנדונו בהן. אולם, ניתן ללמוד ממקרים אלה כי השאלה של שקילות התמורות היא שאלה חשובה, המבטאת את חובת הנאמנות של רמ"י. שאלה זו מתעוררת גם כאן.