17. ביום 16.12.2007 הודיעה השער לישראל כי היא מבקשת להוציא לפועל את ההסכם המשולש. בהמשך לכך, ביום 30.12.2007 קיימה מועצת מקרקעי ישראל דיון בהסכם המשולש ובסופו אישרה אותו בהחלטה 1125. כאמור בפתח הדברים, ההחלטה אושרה על ידי שר האוצר ביום 27.1.2009.
18. ביום 27.7.2009 הוכנה שומה נוספת מטעם השמאי הממשלתי, וביום 11.5.2010 הודיעה השער לישראל, באמצעות בא-כוחה, כי היא מתכוונת "לממש את העסקה... בהתאם להוראות ההסכם המשולש". במקביל, קודמו ההליכים התכנוניים, כפי שיפורט בנפרד.
19. ראוי לציין כי במקביל להליכים המתוארים קיבלה רמ"י פניות של גופים שונים שהעלו טענות בעניינה של העסקה, כדוגמת תנועת אומ"ץ, ובהמשך – במהלך שנת 2014 – אף העותרת עצמה, שפנתה במכתב למנהל רמ"י, ליו"ר מועצת מקרקעי ישראל וליועץ המשפטי לממשלה. כפי שמסרה רמ"י עצמה בתגובתה, "נוכח פניות מטעם גורמים שונים פתח מבקר המדינה בבדיקה נוספת של תנאי ההסכם". בחודש מרץ 2015 הועברה לעותרת תשובה מטעם נציג היועץ המשפטי לממשלה, ובה נמסר כי "לא נמצא לשנות מהעמדה שהובעה על ידינו בעבר במכתב מיום 29.11.06". דברים אלה כוונו למכתב שנשלח באותה העת מאת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי) אל היועצת המשפטית של רמ"י, ובו נכתב כי "אין כל מניעה משפטית למתווה המוצע על-ידי המינהל, על-פיו תאושר תכנית איחוד וחלוקה בהסכמה... מתווה זה עולה בקנה אחד עם הוראות החוק ועם החלטות מועצת המינהל". להשלמת התמונה יצוין כי מכתב זה נשלח אל היועצת המשפטית של רמ"י בהמשך לפנייתה של האחרונה אל היועץ המשפטי לממשלה ועל רקע טיוטת דו"ח הביקורת של מבקר המדינה שנשלחה אל רמ"י.
20. ביום 29.6.2016 קיבלה הנהלת רמ"י החלטה שמספרה 3980 ובה אישררה את העסקה, בכפוף לאישור משפטי כי זו תואמת את החלטה 1125 של מועצת מקרקעי ישראל. ביום 21.7.2016 התקבלה שומה עדכנית מהשמאי הממשלתי, הקובעת כי שווי מתחם הדולפינריום עומד על כ-62.5 מיליון שקלים ואילו שווי מתחם העירייה עומד על כ-931 מיליון שקלים. השער לישראל הגישה השגה על שומה זו, וביום 21.12.2017 קיבלה הנהלת רמ"י את החלטה מס' 4258 במסגרתה נקבע כי ההשגה תידון בפני השמאי המחוזי וכי לשני הצדדים תהא זכות השגה על החלטתו בפני ועדת השגות. על-פי המידע שבפנינו, הכרעה בהשגה האמורה טרם התקבלה עד היום.
גלגוליהם ופרטיהם של ההליכים התכנוניים
21. במקביל להליכי קידומו ואישורו של ההסכם המשולש ברמ"י, ובהתאם לאמור בו, בוצעו פעולות לקידום המישור התכנוני של העסקה. כך, בחודש יולי 2010 התקיים דיון בעניינה של התב"ע המתוכננת ב"פורום מהנדס העיר", ובהמשך, במהלך השנים 2012-2011 התקיימו דיונים בנושא בוועדה המקומית תל אביב-יפו (להלן: הוועדה המקומית). בתקופה זו אף הוגש ערר על החלטתה של הוועדה המקומית לקדם תב"ע בהתאם למתווה העסקה על ידי אחד החברים במועצת העיר תל אביב-יפו, אולם זה נדחה. כן קודמו הליכים קדם-תכנוניים אחרים, כגון קבלת מכתב הנחיות סביבתיות לתב"ע מהמשרד להגנת הסביבה, והתקיימו ישיבות בנושא בלשכת התכנון המחוזית.