22. בסופו של דבר, ביום 24.6.2013 החליטה הוועדה המחוזית על הפקדת תכנית תא/1/3660 מרחב הדולפינריום (להלן: התכנית הראשית). תכנית זו, שפורסמה להפקדה ברשומות ביום 12.5.2014, קובעת כי מבנה הדולפינריום ייהרס והמתחם יהפוך למבנה ציבורי שיפותח כחלק מהטיילת, ואילו מתחם העירייה ייקבע כשטח לבינוי לשימושים של מגורים ומלונאות.
23. לטענת העותרת, בשלב זה – ובעקבות פניה שנשלחה אליה מטעם קבוצת אזרחים – היא נחשפה למתווה העסקה, ובהמשך לכך פנתה לרמ"י בבקשה לקבל מידע בנוגע אליו לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (להלן: חוק חופש המידע), שלחה מכתבים לגורמים שונים ובכלל זה ליועץ המשפטי לממשלה (כמתואר לעיל) וכן הגישה התנגדות לתכנית הראשית בשיתוף עם עמותת אדם טבע ודין. בהתנגדות העלתה העותרת טענות בנוגע למספר עניינים, לרבות: פערי השווי בין המתחמים, היבטים תכנוניים שונים הכלולים בתכנית, וכן כשלים אחרים שעל-פי הנטען אופפים את העסקה, כגון התבססות על תשתית עובדתית לקויה ולא עדכנית. להתנגדות צירפה העותרת שומה מחודש יולי 2014 שנערכה על ידי שמאי פרטי עבור קבוצת תושבים שהתנגדו אף הם לתכנית (להלן: שומת המתנגדים). בשומה זו הוערך שווי מתחם הדולפינריום בכ-49.5 מיליון שקלים ואילו שוויו של מתחם העירייה הוערך בכ-1.5 מיליארד שקלים (באופן שמשקף פער של כ-1.4 מיליארד שקלים בין שווי המתחמים). להשלמת התמונה יצוין כי בהליכים שנגעו לתכנית הראשית הוגשו התנגדויות נוספות של תושבים.
24. ביום 8.12.2014 דחתה הוועדה המחוזית את מרבית ההתנגדויות שהוגשו ביחס לתכנית הראשית. בתוך כך, נדחתה הטענה כי "חילופי השטחים" בתכנית פוגעים באפשרות למקסם את ערך הקרקע. יחד עם זאת, הוועדה המחוזית קבעה כי יש לבטל את הוראות האיחוד והחלוקה ולקבוע כי התכנית הראשית תהיה ללא איחוד וחלוקה. כן נקבע כי תנאי להוצאת היתרי בנייה יהיה הגשת תכנית מקומית לאיחוד וחלוקה שתאושר על-ידי הוועדה המקומית. כמה מהתושבים שהגישו התנגדויות לתכנית הראשית הגישו למועצה הארצית לתכנון ובניה בקשת רשות לערור על החלטתה של הוועדה המחוזית. משנדחתה הבקשה, הגישו התושבים האמורים עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. אולם, ביום 1.12.2015 ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לפיה העתירה תידחה ללא צו להוצאות (עת"ם 62841-02-15, [פורסם בנבו] השופטת י' שטופמן). בסיכומו של דבר, ביום 7.9.2015 אושרה התכנית הראשית ופורסמה למתן תוקף.