11. עוד נטען, כי תביעת הקיפוח שהגיש ג'מאל המבוססת על הוראות סעיף 191 לחוק החברות, נוגעת לעניינים קוגנטיים שלא ניתן להתנות עליהם, ועל פי ההלכה הפסוקה, עניינים קוגנטיים כאלה לא ניתן לבררם במסגרת של בוררות. לטענתם, אין תוקף להסכם בוררות בעניין שאינו יכול לשמש כנושא להסכם בין הצדדים, זאת כעולה מסעיף 3 לחוק הבוררות. לטענתם, אף אם הוסמך הבורר לעניינים אלו בהסכם הבוררות, הרי שתניית הבוררות אינה מתיישבת עם החוק והיא בטלה. לטענתם, הצדדים לבוררות אינם יכולים להקנות לבורר סמכות, מקום שהחוק אינו מאפשר זאת.
12. המבקשים אף התייחסו לרע"א 9542/06 נתן ליכטנשטיין נ' א.אי. ג'י (שם הובאה העמדה לפיה אין צורך להכריע בשאלה האם תביעה שנושאה קיפוח המיעוט ניתנת להכרעה בבוררות, מאחר ותוכנה האמתי של התובענה היה בירור נזקים) וטענו, כי בנגוד לעמדה שהוצגה בפסק הדין הנ"ל, הרי שתביעתו של ג'מאל הינה במהותה ועיקרה תביעה להסרת הקיפוח שיש בה משום השפעה על ענייני החברה, בעלי המניות, חובותיהם וזכויותיהם של בעלי המניות בחברה בינם לבין עצמם שמעוגנים בהוראות חוק קוגנטיות שלא ניתן להתנות עליהם. לפיכך, הסכמת הצדדים בהסכם הבוררות מנוגדת להוראות אלו ויש לראות בהסכם זה כבטל מכוח פגם בכריתתו מאחר שנושא החוזה ו/או מהותו מנוגד לתקנות הציבור והדין.
13. כן טענו, כי משלא ציינו הצדדים באופן מפורש בהסכם הבוררות על כוונתם להסמיך את הבורר להכריע בשאלה האם תביעה שנושאה קיפוח המיעוט במסגרת סעיף 191 לחוק החברות ניתנת להכרעה במסגרת הבוררות, הרי שדבר זה מביא בהכרח למסקנה, כי הבורר לא היה מוסמך לדון בתובענה, וכי פסק הבוררות ניתן בחוסר סמכות.
14. עוד נטען, כי תביעת ג'מאל בפני הבורר הינה במהותה תביעה נגזרת (העילה הינה של החברה, כאשר התביעה מוגשת על ידי בעל מניות), כאשר היה על ג'מאל לקבל את אישורו של בית המשפט להגשתה, כעולה מסעיף 198(א) לחוק החברות. מאחר וג'מאל לא קיבל את אישור בית המשפט, הרי שדין פסק הבורר להתבטל מחמת שניתן בחוסר סמכות.
15. לחילופין טענו המבקשים, כי גם אם הבורר היה מוסמך לדון בנושא התובענה של ג'מאל, הרי שהסעד היחידי שיכול היה הבורר לפסוק, בנסיבות העניין, הינו למעשה רכישת מניות, ולצורך כך היה עליו להעריך את שוויון. לטענתם לא היתה בפניו תשתית ראייתית לקביעת שווי הרכישה הכפויה, וחוות הדעת שצורפו על ידי הצדדים בהליך הבוררות לא עסקו בשאלו זו. לפי שהערכה לא בוצעה, יש אף לומר, כי הבורר לא הכריע באחד העניינים שהיו מסורים להכרעתו, ואף מהטעם הזה יש לבטל את פסק הבורר. כמו כן, טענו, כי הבורר לא הכריע בשאלת המועד הקובע לצורך הערכת שווי החברה וכפועל יוצא שווי הערכת מניותיו של ג'מאל, לשם מתן הסעד בגין הסרת הקיפוח, וכן לא הכריע בשאלת אופן ביצוע החיוב שהושת על עלי.