פסקי דין

הפב (נצ') 10587-01-18 עלי אבו ראס נ' ג'מאל שחאדה - חלק 9

03 ספטמבר 2018
הדפסה

39. לאחר שבחנתי את התובענה שהגיש ג'מאל לבורר, מצאתי כי את האמור לעיל ניתן להשליך אף לעניינו. בחינת התובענה שהוגשה על ידי ג'מאל לבורר מעלה, כי מדובר בתובענה שהינה במהותה כספית, וזאת על אף שנוסחה בלשון עילה של קיפוח המיעוט עליה מצביעים המבקשים בבקשתם. עיון בסעיפי התביעה מגלה, כי רובם ככולם עוסקים ברכיבים כספיים שאותם תובע ג'מאל מעלי, ואף בפתיח של התובענה עולה, כי סכום התובענה הועמד על 3,651,430 ₪, כאשר צוין ליד סכום זה, כי הוא יתוקן לאחר גילוי המסמכים.

40. ג'מאל טען בתביעתו (בסעיף 66), כי עד למתן צו לגילוי מסמכים, עלי חייב לשלם לו את הסכומים הבאים –

את תשלום הדיבידנד בסך של 494,999 ₪ בהתאם לחלקו במניות החברה (ראו סעיף 69);
את חלקו בשווי של מלאי שנמכר, בסך של 792,000 ₪ (ראו סעיף 74 לתביעה);
את החזר החוב שהוא שג'מאל פרע בחברה, כאשר מפורטים תשלומים שונים שג'מאל שילם (ראו סעיפים 75-85);
את הנזק שנגרם לג'מאל בגין רכישת סחורה על ידי החברה ומכירתה לצד ג' – בעניין זה טען ג'מאל, כי עד להמצאת המסמכים, הנזק שנגרם לו עומד על סך של 800,000 ₪ (ראו בסעיף 95 לתובענה);
את חלקו ברכישת קרקע מכספי החברה, בסך של 495,000 ₪ (בסעיף 107 לתובענה);
את חלקו ברכישת מכונית מרצדס על חשבון החברה, חלקו בסך של 99,000 ₪ (בסעיף 121);

וכן ראו רכיבים כספיים נוספים אותה כימת ג'מאל בתובענה שהגיש (הכל כעולה מסעיפים 96-122).

41. הלכה למעשה מדובר בתובענה המהווה התחשבנות שבין ג'מאל לעלי (ראו גם סעיף 123 לתובענה שם צוין במפורש - "עד לכתיבת שורות אלה ...עדיין הנתבע מסרב להמציא את המסמכים אשר דרש התובע, ומסרב להיענות לדרישות התובע להתחשבנות"), כאשר כימות כל הרכיבים (המנויים בסעיפים 67-122 לתובענה) מהווים את סכום התובענה.

42. לפיכך, ולפי ההלכה שנקבעה בפרשת ליכטנשטיין הנ"ל, אין כל מניעה, כי תביעה שכזו תידון בבוררות. זה המקום לציין, כי הקביעה שניתנה בפרשת ליכטנשטיין אינה אמרת אגב כטענת המבקשים, אלא מדובר בחלק מפסק הדין שדן במישרין בסוגיה שהובאה בפני בית המשפט.

43. עוד אציין, כי במקרה דנן היה מדובר בחברה שלה שני בעלי מניות בלבד – עלי וג'מאל כאשר שני אלה ממילא היו צד להליכי הבוררות. לפיכך, אין כל בעל מניות נוסף שעשוי היה להיפגע שעה שלא צורף להליכי הבוררות, ושעה שנחתם הסכם הבוררות תוך התעלמות ממנו. לאמור, אין במקרה זה בעיה עקרונית לפיה קיים בעל מניות מיעוט ברקע שיקופח, כתוצאה מההסכם הבוררות שבין הצדדים, ולפיכך אף מהטעם הזה לא ראיתי, כי הסכם הבוררות היה חסר כל תוקף.

עמוד הקודם1...89
10...16עמוד הבא