המסגרת המשפטית- האם ההסכם שנחתם הוא לתקופה קצובה לשתי עונות?
20. לאחר ששמענו את כלל העדים ועיינו בכל הראיות שוכנענו כי התובע עמד בנטל להוכיח כי הסכם העסקה שלו הוא הסכם לתקופה קצובה בנוגע לשתי עונות 2013/14 ו2014/15 וזאת נוכח הנימוקים שיפורטו.
21. עיון בנספח 1 לתצהיר הנתבעים מעלה כי אין חולק כי ביום 1.7.13 חתמו התובע והנתבעת 1 בחתימת מנכ"ל הנתבעת 1, מר רוני בראון, על הסכם מאמנים לעונת 2013/14.
22. עיון בהסכם זה מעלה כי הוסכם בסעיף 8 כי: "המאמן יזכה לאותם תנאים בעונת 2014/15 כאשר למאמן יתקיים חוזה כנ"ל לעונת המשחקים הבאה 2014/15".
23. כמו כן עיון בהסכם זה מעלה כי ההסכם אושר על ידי הרשות לבקרת תקציבים כעולה מחתימתו של יו"ר התאחדות לכדורגל בישראל, מר עופר אורליצקי שמופיעה בסיום ההסכם.
24. האמור גם עולה בקנה אחד עם נספח 2 לתצהירו של התובע, אישור מייל מיום 4.9.15 ששלח מר חן פיאקו מהרשות לבקרת התקציבים לתובע: "בהמשך לשיחתינו ולבקשתך מצ"ב החוזים שלך עם הפועל ראשון לציון והפועל אשקלון שנחתמו בשנת 2013/14. כפי שניתן לראות בחוזה הבקרה שהופקד ואושר בחתימתינו, ההסכם עם הפועל ראשון לציון היה לעונות 2013/14 ו2014/15 (ר' נספח 2 לתצהיר התובע).
25. עיון בחקירתו הנגדית של התובע מעלה כי תצהירו לא נסתר בנקודה זו וכן עולה מעדותו שלא נסתרה כי מר בראון מנכ"ל הנתבע 1 ומר רביב היו מעורבים בנוגע לחתימה על ההסכם לרבות סעיף 8 שבהסכם: " ... אף הסכם כזה לא היה נחתם אם להסכם הזה אין את ההסכמה ואת הערבויות למי שמצטייר כבעלים, נכון שכל מועדון יש את השלוח שחותם על ההסכם שבמקרה הזה זה המנכ"ל של הקבוצה, אבל הדיון והמו"מ וההסכמה נעשית אך ורק מול הבעלים שעמד ליד השולחן והוא זה שנתן את ההחלטה והעובדה היא שההסכם כפי שכתוב בתקנון ההתאחדות הכדורגל והבקרה התקציבית, ההסכם יכנס לתוקפו רק אם האישור והחותמת של הרשות לבקרה התקציבית" (ר' עמ' 9 שורות 25-33).
26. ערים אנו כי התוספת שבסעיף 8 נכתבה כתוספת בכתב יד, אולם הדבר עולה בקנה אחד עם תקנון בקרת תקציבים (ר' נספח 2 לתצהיר הנתבעים) שקובע בסעיף 5: "ההסכם שבין קבוצה לשחקן ייערך על גבי טופס שנרכש במשרדי ההתאחדות בנוסח קבוע ... הצדדים יהיו רשאים להוסיף בכתב, על טופס ההסכם, תנאים משלימים, אשר ישמשו תוספת לנוסח הקבוע, ובלבד שכל תוספת כזו תיערך על גבי גיליון טופס ההסכם ובמסגרתו, ולא תחרוג או לא תעמוד בסתירה לסעיף מסעיפי ההסכם ולסעיף מסעיפים התקנון".
27. גם עיון בחקירתו הנגדית של מר ספיר מעלה כי הוא מודה כי מר בראון נכח במועד בו התובע הוסיף בכתב ידו את המפורט בסעיף 8: "ש: יש לנו מחלוקת שהתוספת בסעיף 8 לנספח 1 נעשתה בנוכחות רוני בראון? ת: אין לנו מחלוקת אבל רוני בראון לא חתם שם ליד התיקון או התוספת וזה תמוה בעיני. הוא חתם בסוף ההסכם" (ר' עמ' 2 שורות 29-31).
28. כמו כן מר ספיר מודה בחקירתו הנגדית כי לא התובע הוא זה שהפקיד את ההסכם בבקרה התקציבית אלה נציג מטעם הנתבע 1: " ש. לא התובע הפקיד את הסכם הבקרה? ת: נכון. מישהו מהמועדון. זה יכול להיות מספר אנשים, מנהל הקבוצה, או המנכ"ל בעצמו או מישהו שעסק בהתנדבות בפעילות המועדון (ר' עמ' 25 שורות 1-3).
29. מעבר לאמור עיון בנ/2 מיום 18.6.14 מעלה כי אין בו כל טענה לפיה ההסכם של התובע הוא לעונה אחת בלבד כפי שנטען בכתב ההגנה. יתרה מזאת, עיון בנ/2 מעלה כי המועדון מציע לתובע להמשיך לעבוד בתפקיד מאמן על בעונה 14/15, עצם ההצעה יש בה הודאה כי אכן יש לתובע התקשרות קיימת גם לעונה 14/15, שאם לא כן לא מדוע הציעו לו הצעה כזו לאחר פיטוריו.
גם בחקירתו הנגדית של מר ספיר כאשר נשאל על כך הוא הבהיר: "התובע שאין לי איבה אישית אליו, יש לו איכויות בלתי רגילות במספר תחומים הקשורים לכדורגל, מעבר לתחום הרטוריקה. הוא יודע לזהות ועשה את זה בהצלחה רבה עבור פועל ראשון לציון, לזהות שחקנים צעירים מליגות נמוכות או מח' נוער ולהשביח אותם ואפילו הצלחנו למכור שחקנים למועדונים אחרים. לתובע יש יכולות בלתי רגילות בהדרכה וגם בעבר כמאמן. היו לו תקופות מוצלחות. באותה עונה הוא לא הצליח מקצועית..." (ר' עמ'25 שורות 12-22).
30. עוד נציין כי מנכ"ל הנתבעת 1 מר בראון שהיה נוכח בחתימת ההסכם לא הובא לעדות ולדעתנו היה על הנתבעת 1 להביא אותו לעדות כדי לבסס את טענותיה כנגד מסמך של הסכם בכתב, ומשכך הדבר יפעל לחובתה.
31. נוכח האמור שוכנענו כי ההסכם של התובע בכל הנוגע להעסקתו כמאמן בקבוצת הכדורגל היה לשתי עונות וכי בהתאם להוראות ההסכם מדובר היה בהסכם קצוב לשתי העונות.
32. הוראות הסכם העבודה כלל התחייבות הדדית, בדבר העסקתו של התובע כמאמן הקבוצה למשך שתי עונות משחקים 2013-2014, ו2014-2015. וככזה מהווה הסכם עבודה לתקופה קצובה כהגדרתו בהלכה הפסוקה (ר' דב"ע מט/3-123 בנימין פנקס – ישקר בע"מ, פד"ע כא 343 (1990); דב"ע נה/3-91 ב.ג. פולימרים אגודה שיתופית חקלאית בע"מ - זהבה שטול, פד"ע כח 421 (1995)).
33. אכן בהתאם לסעיף 10 להסכם נקבע כי הצדדים רשאים לבטל הסכם זה לפני תום תקופת תקפו ובלבד שהביטול ייעשה בהסכמה הדדית ויקבל אישור יו"ר האיגוד. אולם הפסקת העסקתו של התובע נעשתה במסגרת מכתב פיטורים ולא נבעה "מ"הסכמה", אלא היוותה פיטורים לכל דבר ועניין. מקביעה זו נגזרת המסקנה כי המעסיקה של התובע הפרה את מחויבויותיה כלפי התובע מכוח הסכם העבודה, בכך שפוטר טרם תום התקופה החוזית הקצובה.