סכום הפיצוי בגין הפרת ההסכם
האם התובע קיבל את כל השכר בגין התקופה בה עבד
50. עיון בתלושי השכר של התובע מעלה כי הנתבעת 2 הוציאה לו תלושי שכר מלאים מ1.6.13 ועד 12/13 וכי קיבל שכר של 17,000 ₪ נטו כל חודש. התובע לא טען כי לא קיבל את השכר המופיע בתלושי השכר.
51. גם עיון בחקירתו הנגדית של התובע מעלה כי הוא מודה כי קיבל מהנתבעת בתקופה בה עבד סך של 87,000 ₪ וכן בנוסף סך של 30,000 ₪, אולם באיחור (ר' עמ' 12 שורות 1-5) כמו כן התובע נקב בסכומי נטו (ר' עדותו בעמ' 11 שורות 22-26). קרי שוכנענו כי התובע קיבל שכר מלא בחודשים בהם קיבל תלושי שכר.
52. עיון בהסכם העסקה שלו מעלה כי עונה ראשונה מתחילה בחודש יולי 13 ומסתיימת בחודש מאי 14 (11 חודשים) הנתבעת 2 שילמה לתובע שכר עד לחודש 12/13 (כולל). משכך נותרו 5 חודשים לתשלום בנוגע לתקופה הראשונה. בנוגע לתקופה זו לא שוכנענו כי יש להורות על קיזוז כלשהו למעט מה שקוזז על ידי התובע בגין עבודתו בהפועל אשקלון מ1/14 עד 31.5.14 (כעולה מהסכם נספח 2 לתצהיר התובע) הואיל והצעת העבודה בנוגע ל"מאמן על" ניתנה רק בחודש 6/14. משכך בכל הנוגע לעונה של שנת 2013/14 התובע זכאי להפרשי שכר בסך של 85,505 ₪ (5 חודשים * 25,901 ₪ (ללא נסיעות והבראה) - 44,000 ₪).
53. בכל הנוגע לעונה השנייה, קרי לשנת 2014/2015, לטעמנו, יש לבחון את שיעור הפיצוי תוך בחינת 'האשם התורם' של התובע בכל הנוגע לכך שלא עשה די כדי להקטין את נזקו לרבות אשם תורם בנוגע לסיום העסקתו.
54. לאחר ששקלנו את מכלול הנסיבות, הראיות והעדויות, אנו סבורים כי דרך התנהלותו של התובע במהלך תקופת עבודתו וסיומה ולאחר מכן, ונוכח העובדה שהנתבעת הציעה לתובע הצעות מסוימות ומנגד משהתובע לא הציג את מלוא הראיות בכל הנוגע להיקף השתכרותו בתקופה זו, סבורים אנו כי אין הנתבעים חייבים במלא הפיצוי לתובע עבור תקופת העבודה הנוספת מכוח הסכם העבודה.
55. בהתחשב בעקרונות שפורטו לעיל באשר להפעלת המבחנים של הקטנת נזק ואשם תורם, אנו קובעים כי התובע לא זכאי למלוא השכר אלא לפיצוי על דרך האומדן בשווי של מחצית מהסכום קרי 5.5 חודשי עבודה, סך של 142,455 ₪ ( 5.5 חודשים * 25,901 ₪).
56. באשר לתשלום הזכויות הנלוות (שווי רכב ודלק) דין תביעות אילו להידחות. הן משום שהתובע לא עבד בפועל, ועל כן אין מקום לשפות אותו על נזק שלא נגרם, והן משום שקביעתנו דלעיל היא "פיצוי על דרך האומדן" ולא על פי הפיצוי המלא שהוסכם עליו מראש.
57. אשר על כן על הנתבעת לפצות את התובע בגין הפסקת העסקתו לפני סיום התקופה הקצובה בפיצוי בשיעור של 227,960 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום סיום יחסי עובד ומעביד ועד ליום התשלום בפועל.