80. כך למשל, חרף חוסר רצונו הניכר של שניר בחקירתו לאשר את הדבר, ניכרת בכתובים מעורבות של התובע בענין גיוס "טאלנטים", לרבות יזום פגישות ונוכחות בהן, הידברות בנושא ועוד (ר' למשל נספחים 11-3; חקירת שניר בעמ' 298 ש' 7 – עמ' 30 ש' 10; עמ' 49 ש' 22-17). זאת, מבלי לגרוע מכך שבעל הנסיון ואף הקשרים בתחום התוכן היה שניר וענין הטאלנטים היה בעיקר "תחת כנפיו".
81. וכך למשל, התובע הוא שהציג לדורי מדיה את האסטרטגיה של המיזם, את הצהרת הכוונות והיה פעיל בהגדרת המתכונת העסקית (נספח 17 לתצהיר שניר, נספח 7 לתצהיר פלטי). גם בענין זה ניסו הנתבעים להמעיט בהכרה במעורבות התובע, אולם לבסוף אישר שניר בחקירתו כי הדרך בה הוצגו הדברים ע"י התובע לדורי הינה המהלך העסקי עליו חשבו ביחד (עמ' 311 ש' 6 – עמ' 312 ש' 11). התובע גם ניהל דיאלוג מול דורי לגבי התכנית העסקית של המיזם, נתונים עסקיים, נתוני צפיות ועוד (עמ' 314 ש' 28-17). בהתאם, בעת ששניר תיאם פגישה למול לקוח אפשרי, הוא כתב ללקוח: "לגבי המשך – פיתוח תוכן ופיתוח עיסקי, נשתדל שגם עודד [התובע – ת.א.] יצטרף ונוכל לדבר עוד על החזון" (חלק מנספח 33 לתצהיר שניר; עמ' 372 ש' 5-2).
82. שניר ניסה במהלך הדיון למעט בתפקיד התובע ולא לייחס לו מעורבות יזמית. אך בזמן אמת, כאשר ניסח הודעה בענין המיזם, כתב שניר כי התובע הוא אחד משלושת מקימי המיזם ותיאר אותו כ: "יזם ומשקיע סדרתי... מביא את הידע של פעילות ברשת והיכולת לחבור לשחקני הי-טק שהחיבור בין טלויזיה לט[כ]נולוגיה מוביל את המהפכה שתעשיית הטלויזיה עוברת בשנים האחרו[נו]ת" (נספח 110; ור' עמ' 363 ש' 29-28).
83. בחקירה הוברר כי טענת שניר לפיה התובע לא היה אמור למלא תפקיד במיזם התייחסה לכך שהתובע לא היה אמור לייצר את התוכן עצמו ומשום שאת הניהול היומיומי אמור היה לעשות שניר (עמ' 326 ש' 25 – עמ' 327 ש' 8). בכך אין כדי לומר שהתובע לא התכוון להיות "hands on" כלשונה של סקלי באחת התכתובות (נספח 88) ובכל מקרה, שבהתנהלות בפועל הוא שימש כמשקיע כספי [עתידי] בלבד.
84. מהחקירות גם עלה כי בשלב המשא ומתן, שניר והתובע היו "היינו הך" מבחינת מנכ"ל דורי, כך שבמקרה בו לדעת דורי, עמדתו של התובע לגופו של קידום שיתוף הפעולה יצרה קושי, דורי לא התייחסה לכך כאל עמדתו של משקיע המכניס כסף בלבד (ולא פנתה אל 'בעל הענין האמיתי' (שניר) כדי לפתור את הענין) אלא ראתה בכך, ובצדק, את עמדת הצד שכנגד (עמ' 258 ש' 17-3). במקרה בו דורי הודיעה דבר מה לשניר או לתובע, היא ראתה בכך כאילו הודיעה גם לשני (עמ' 278 ש' 2-1).