89. לגבי קצב ניהולו של המשא ומתן, עולה מחומר הראיות כי כל הצדדים "תרמו" את חלקם לקצב זה (ולא רק התובע אליו מפנים הנתבעים חיציהם). בכלל האמור, היו נסיעות עסקיות והעדרויות מצד כל הצדדים (לרבות נסיעות ממושכות של שניר ונסיעות של גורמים רלוונטיים בדורי מדיה).
דורי השתהתה למעלה מחודש בהוצאת טיוטת הסכם, אף לאחר שסוכמו עקרונותיו (עמ' 254 ש' 16-14; עמ' 348 ש' 21-15). קיימות בחומר הראיות התייחסויות המעלות סימן שאלה לגבי הקצב של דורי מדיה בניהול מו"מ ובהעברת טיוטות הסכם. כך למשל: עדות בענין העברת טיוטת הסכם לשניר לגבי פיילוט בענין צליינים (עמ' 295 ש' 3- עמ' 296 ש' 3); דוא"ל מאת סקלי לגבי התנהלות המחלקה המשפטית (נספח 85; ור' גם דוא"ל במסגרת נספח 88); פרק הזמן שלקח המו"מ בין דורי מדיה לבין שניר עד לחתימת הסכם ביניהם והאופן בו הלין שניר בזמן אמת בפני דורי על דרך ניהול המו"מ ביניהם (עמ' 394 ש' 28-21; נספח 129).
90. בשלב מסוים עלתה אחריות כל הצדדים בחקירתו של שניר עצמו: "ש. האם נכון... שהיו הרבה עיכובים גם מצד דורי מדיה? ת. העסק הזה.... לא רץ מהר... מ-2 הצדדים, זה לא היה שאנחנו רדפנו אחרי דורי ורק הם עיכבו, או שרק עודד התעכב, זה התגלגל לו בקצב שלו. רואים, על פני חודשים ארוכים" (עמ' 315 ש' 24-16).
91. אשר לחילופי הדוא"ל בחודש מאי 2014 ובפרט בענין ההערות לנוסחי סעיפים 7.2.4 ו-17.1 - הערותיו של התובע לניסוחים אינן מלמדות על נסיון לשרך רגליים (כנטען) או העדר ענין בהתקדמות. ההתרשמות מעיון בחומר מראשיתו ועד סופו היא כי המשא ומתן הגיע לשלב של finetuning (כלשון הדוא"ל מיום 24.3.2014) ושל "ישורת אחרונה". לא סברתי שמדובר במהלכים יוצאי דופן במשא ומתן שניתן ללמוד מהם את שהנתבעים מבקשים ללמוד. יצוין כי מתוך חפצם להטיל דופי במהלכי התובע, הועלו ע"י הנתבעים לפרקים טענות שאינן מתיישבות עם המציאות. בתצהירו של פלטי (רישא סע' 56) נטען כי נוסח סעיף שהועבר ע"י התובע ביום 19.5.2014 הטיל "מגבלות משמעותיות אף יותר על חופש פעולה של דורי מדיה" וזאת כאשר השינוי המוצע היה לטובת דורי מדיה. בשלב החקירות אישר פלטי כי טענה זו שבתצהירו אינה נכונה (עמ' 265 ש' 7-5; ולאור הניסוח בתצהיר, ברור שאין מדובר ב"טעות הגהה" כפי שנטען). בחקירתו הנגדית טען שניר כי גם לאחר התכתובת שצורפה כנספח 117, שלח התובע "עוד תיקונים ועוד הערות" (עמ' 379 ש' 2); הגם שלא הועברו תיקונים נוספים. כאשר הציב החוקר בפני שניר כי לא נשלחו תיקונים והערות לאחר אותה תכתובת, עמד הלה על עמדתו: "...העובדה היתה זה שנשלחו עוד תיקונים מצד עודד..." (עמ' 379 ש' 8).