141. תחת הנחה עובדתית אחרונה זו, שאלת חובת תום לב במשא ומתן אינה רלוונטית. המשא ומתן אשר התובע היה צד לו, הסתיים.
142. מנגד, עדיין יש רלוונטיות להפרת חובות של שניר כשותף של התובע, להפרת הסכמות שבין התובע לבין שניר לפעולה משותפת להקמת המיזם ואף להפרת חובת תום הלב של שניר בקיום ההבנות עם התובע. כניסתו של שניר, ימים ספורים לאחר סיום משא ומתן שארך חודשים, למשא ומתן עם דורי מדיה להקמת המיזם ללא התובע, מהווה על פני הדברים הפרה כאמור.
143. ואכן, שניר עצמו חש שאינו יכול לנהל משא ומתן עם דורי מדיה לקידום המיזם, ללא ליבון הדבר עם התובע. בחקירתו הנגדית אמר שניר כי במפגש האקראי בדורי מדיה, עת דובר על האפשרות לחזור למשא ומתן ולהתקדם, הוא אמר לדורי שעליו לדבר על כך עם התובע:
"ת. .... דיברנו על האופציה של להמשיך. אמרתי לו שאני צריך לדבר עם עודד....."
....
ש. אני מתאר לעצמי שרוחו של התובע מרחפת שם מעל השיחה שלכם. לא? מה אתם מדברים בעניין התובע?
ת. אני אמרתי, אני צריך לדבר על זה עם עודד. לכן אני נפגש עם עודד אחר כך."
עמ' 391 ש' 7-6 וש' 28-25.
144. לא בכדי השיב כך שניר בחקירתו. הצורך לדבר עם התובע בענין זה הוא בבחינת המובן מאליו ואף הוא מעיד על החובה שחלה על שניר לפעול למול התובע קודם שיוכל לקדם את המיזם בלעדיו. כפי שראינו, לא הוכחה טענה כי הדבר לובן עם התובע מבעוד מועד, קל וחומר כי התובע נתן את הסכמתו או למצער - לא הביע התנגדות. לא הוכחה כל פעולה אחרת למול התובע שהיה בה כדי להכשיר את השטח לקידום המשא ומתן בלעדיו מבלי שהדבר יהווה הפרת חובות שבדין.
145. האם גם בנסיבות כאלה מתקיימת עוולת גרם הפרת הסכם? דורי מדיה ידעה על מהות הקשר שבין שניר לבין התובע, אך בכך לא סגי. יש לבחון מה היתה ידיעתה לגבי ידיעתו ועמדתו של התובע לגבי קידום משא ומתן בינה לבין שניר, ובהתאם – לגבי השאלה האם חידוש המו"מ עם שניר מהווה הפרה של הסכם בין התובע לשניר.
146. סעיף 62 לפקודת הנזיקין מתייחס למקרה בו פלוני גורם לאדם להפר הסכם שבין אותו אדם לבין צד שלישי והוא עושה כן "ביודעין ובלי צידוק מספיק". בפסיקה נקבע כי במסגרת עוולת גרם הפרת חוזה ניתן לעשות שימוש בעיקרון של ידיעה קונסטרוקטיבית ובדוקטרינה של "עצימת עיניים". בנסיבות המתאימות ניתן לראות בפלוני כמי שעצם עיניו מראות הפרה של חובת אמון של האדם כלפי הצד השלישי כשעצימת עיניים זו כמוה כידיעה (ע"א 8810/08 ברוש נ' יעקב פריצקר ושות' חברה לבנין חיפה בע"מ (7.11.2010); ע"א 7785/99 ארוך נ' פאריינטי, פ"ד נה(3) 85 (12.2.2011) בעמ' 93-92; ע"א 2600/90 עלית חברה ישראלית נ' סרנגה, פ"ד מט(5) 796 (7.5.1996) בעמ' 811; השווה: ע"א 628/77 חסיד נ' קנופף, פ"ד לד(2) 225 (28.11.1979)).