מדיניות ענישה נוהגת
ע"פ 8345/15 אוחנה נ' מדינת ישראל (19.9.17) – אוחנה הורשע בפרשה זו, לאחר ניהול משפט הוכחות, במגוון עבירות כלכליות, כולל עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, פקודת מס הכנסה, חוק מע"מ, פקודת המכס [נוסח חדש] וחוק העונשין. נקבע בהכרעת הדין, כי בשנים 2010-2011 הפעיל מנגנון באמצעותו הוברחו מאות מיליוני ₪ לחו"ל, נופקו חשבוניות מס כוזבות רבות, וזויפו עשרות רבות של חשבונות מכר, לפיהם רכש בחו"ל יהלומים. אוחנה קיבל במרמה אישורים של המכס אודות ייבוא יהלומים, זייף אישורים אחרים והציגם לבנק, והעביר בדרך זו לחו"ל מיליוני דולרים תוך מתן הצהרה כוזבת שכספים אלה מיועדים לתשלום עבור רכישת יהלומים. אוחנה פעל בבורסה ליהלומים במסווה של סוחר יהלומים, הפעיל בנק "שחור", בו הומרו כספים ונפרטו שיקים בהיקפי ענק ללא דיווח לרשויות, נמסרו ליהלומנים חשבוניות מס כוזבות והוברחו כספים בסכומי עתק. אוחנה גרף לכיסו סכומים גבוהים, ובמקביל התחמק מתשלום מיסים לרשויות המס עבור רווחיו והכנסותיו.
היקפי העבירות: אוחנה העביר לחו"ל כספים והוציא חשבוניות כוזבות בסך כולל של 148,000,000 $ (548,100,100 ₪), והפיק הכנסה מעמלות בסכום כולל של 2,960,000 $ (10,962,000 ₪), עליה לא דיווח כדין לרשויות המס. המע"מ בגין עמלות אלו עולה כדי 473,600 $ (1,753,920 ₪).
בית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש שבין 9 -13 שנות מאסר בפועל, ומתחם קנס הנע בין 1,000,000-5,000,000 ₪, וגזר את דינו של אוחנה לעשר שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס בסך 1,000,000 ₪, וחילוט רכוש בשווי כ-5,500,000 ₪. ערעור שהגיש על הכרעת הדין נדחה ברובו. ערעור שהגיש על גזר הדין התקבל ועונשו הופחת ל- 7.5 שנות מאסר בפועל. יתר רכיבי העונש נותרו על כנם.
ע"פ 5783/12 גלם נ' מדינת ישראל (11.9.14) – המערער הורשע, לאחר ניהול משפט הוכחות, במגוון עבירות כלכליות, כולל עבירות לפי פקודת מס הכנסה, חוק מע"מ, חוק איסור הלבנת הון (סעיף 3(א)) וחוק העונשין (סעיפים 499, 418, 244 413).
על-פי עובדות הכרעת הדין, המערער עסק בין השנים 2003-2005 במסחר במתכות, באמצעות חברות בשליטתו. המערער עשה שימוש בחשבוניות של החברות וגם בחשבוניות מזויפות של שבעה עוסקים מורשים אחרים, כדי להסוות את פעולותיו במסחר במתכות, ואת מקור הכספים שהגיעו אליו. המערער כלל בפנקסי החשבונות של העוסקים השונים שבשליטתו, חשבוניות פיקטיביות של שבעה עוסקים אשר מכרו, כביכול, סחורה לגופים שהיו בשליטתו, בעוד שבפועל לא הועברה סחורה. המערער מכר מתכות לחברות שונות, שהגיעו ליצואנים אשר מכרו אותן בחו"ל. המערער רכש את המתכות מבלי לשלם בגינן מע"מ, באמצעות שימוש בחשבוניות כוזבות, וכאשר מכר את הסחורה, חייב את לקוחותיו במע"מ בגין העסקה. המערער הלבין את הרכוש האסור בדרכים שונות. סכום העולה על 5,000,000 ₪ הועבר על-ידי הסבת שיקים אותם קיבלה כביכול, חברה בשליטתו מספקים שונים, לחשבון בנק שזהות בעליו אינה ידועה. כן ביצע המערער עסקאות במזומן והטמיע את הכספים בתוך עסקו ועסקי החברות שבשליטתו, הסב שיקים שהתקבלו לחשבונו הפרטי, משך את הכספים והטמיעם בעסקו.
היקפי העבירות: השתמטות מהעברת סך 52,376,479 ₪ לרשויות מע"מ באמצעות עשיית שימוש בחשבוניות כוזבות, השמטת הכנסה בסך 306,100,435 ₪, אי ניכוי במקור כספים בהיקף של 6,451,958 ₪, העברת סכום של מעל 5,000,000 ₪ לחשבון בנק בעזה, על ידי הסבת שיקים שהתקבלו כביכול מספקים שונים.
בית המשפט המחוזי גזר על המערער 10 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך 5,000,000 ₪. ערעור שהגיש על הכרעת הדין וגזר הדין, נדחה.
ע"פ 4316/13 מדינת ישראל נ' חג'אמה (30.10.14) – המערער הורשע, לאחר ניהול משפט הוכחות, בעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, פקודת מס הכנסה וחוק מע"מ.
על-פי עובדות הכרעת הדין, בשנים 1997-2005 עסק המערער בניכיון שיקים תמורת עמלה בהיקף של קרוב לחצי מיליארד ₪, מבלי שהיה רשום כעסק למתן שירותי מטבע, ומבלי שדיווח לפקיד השומה ולמנהל מס ערך מוסף. בין השנים 2002-2006 ניכה המערער שיקים בהיקף כולל של 264,000,000 ₪, תוך שהוא נמנע מלדווח אודות 1,480 פעולות ניכיון בהיקף שאינו נופל מ- 117,500,000 ₪. בשנים 2002-2003 ניכה המערער 4,455 שיקים בהיקף של 54,000,000 ₪, תוך שימוש במגוון שמות ולא בשמו שלו. המערער ידע כי נסיבותיו האישיות מונעות קבלת רישיון לעיסוק במתן שירותי מטבע, ופעל בסיוע אשתו, להגיש בקשה לרישום באמצעות חברה בבעלותה, למרות שהוא התעתד לנהל את החברה. בנוסף, בין השנים 1997-2005 הפיק המערער הכנסות מעיסוקו בסכום שבין 12,300,000 – 34,500,000 ₪ ונמנע מדיווח בגינן לרשויות המס. בין היתר, הפקיד את הכנסותיו בחשבון בנק על שם אחר, פעל באמצעות נותני שירותי מטבע אחרים, תוך שימוש בשמות של אחרים והגשת דו"חות כוזבים למע"מ. כן שיבש המערער מהלכי משפט במסגרת פעילות רשויות המס לגביית מס ממנו.
היקפי העבירות: מסירת מידע כוזב על מנת שלא יהיה דיווח בהיקף של יותר מ-117,000,000 ₪, העלמת הכנסות בין השנים 1997-2005 בין 12,300,000 – 34,500,000 ₪, הימנעות מדיווח למע"מ בין 1,400,000 – 3,940,000 ₪.
בית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש הנע בין שנתיים לחמש שנות מאסר בפועל, ומתחם קנס הנע בין 2,000,000-3,000,000 ₪, גזר על המערער שלוש שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס בסך 750,000 ₪ והורה על חילוט רכוש בסך 3,700,000 ₪, בהתאם להסכמת הצדדים. ערעור שהגישה המאשימה התקבל. בית המשפט העליון החמיר בעונשו של המערער לארבע וחצי שנות מאסר בפועל, ואמר כי יתכן והיה מקום להחמיר אך יותר.
ע"פ 3395/06 כהן נ' מדינת ישראל (30.4.07) – המערער הורשע על-פי הודאתו בעבירה של עיסוק במתן שירותי מטבע בלא רישום במרשם, לפי סעיף 11יב(א)(1) לחוק איסור הלבנת הון. כן הורשע, לאחר ניהול משפט הוכחות, בעבירה לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון. על-פי עובדות הכרעת הדין, בשנת 2003 נתן המערער שירותי מטבע ללא רישום במרשם, וביצע 84 פעולות של המרת מטבע החייבות בדיווח, שהסתכמו ב- 7,791,474 ש"ח. בגין העבירות שבוצעו לאורך תקופה של ארבעה חודשים, בסך של כ-8 מיליון ₪, נגזר על המערער עונש של שישה חודשי מאסר, שניים לריצוי בפועל וארבעה לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי וחולט רכוש בסך 100,000 ₪. ערעור שהגיש נדחה.
ת"פ 26123-07-14 מדינת ישראל נ' מגן ואח' (15.6.15) – מגן הורשע בפרשה זו על-פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון סגור, בעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון (סעיפים 3(א), 3(ב), 11יב(א)(1)), פקודת מס הכנסה (סעיפים 220(5), 220(4), 220(1)), חוק מע"מ (סעיף 117(ב)(8) יחד עם סעיף 117(ב2)(3)) וחוק העונשין (סעיפים 242, 244).
היקפי העבירות: היקף שירותי המטבע החייבים בדיווח שנתן עסקו של מגן נע בין 328,280,000 $ - 335,560,000 $. בשנת 2009 העמיד מגן נכסים בישראל בסך כולל של 488,000 $ כנגד כספים שמקורם בהימורים בלתי חוקיים. בתקופה הרלוונטית מסר מגן ללקוחותיו חשבוניות כוזבות בסכום כולל של לא פחות מ- 318,500,000 $, מתוכם 834,785 $ בחשבוניות של חברה בבעלותו. סך הכנסותיו הבלתי מדווחות של מגן מעמלות שגבה בתקופה הרלוונטית נע בין 2,843,750 $ - 3,025,750 $. סך המע"מ הבלתי מדווח בגין שירותי המטבע שסיפק מגן באותה תקופה נע בין 387,725 $ - 412,827 $.
במסגרת הסדר הטיעון מגן נדון לארבע שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך 125,000 ₪. בנוסף, חולט רכוש בסך של כ-4,700,000 ₪, וסכום נוסף של 1,250,000 ₪ מהרכוש התפוס הועבר לרשויות המס להסרת המחדל האזרחי. מגן שילם סכום נוסף של 350,000 ₪ להסרת המחדל האזרחי.
אשר לפסיקה אליה הפנה ב"כ הנאשם, וממנה ביקש ללמוד גזירה שווה לעניינו של הנאשם, מדובר בכל המקרים בנאשמים שהודו, ובדרך כלל גם הגיעו להסדר טיעון סגור. בתי המשפט באותם פסקי דין, ציינו זאת במפורש. בחלק מהמקרים הושם דגש על הסנקציות הכספיות (קנסות כבדים והסכמת הנאשמים לחילוט רכוש בהיקף נרחב). מעבר לכך, ניתן מקום במסגרת השיקולים לאימוץ הסדר הטיעון, לשיתוף הפעולה של הנאשמים עם רשויות הגבייה והסרת המחדלים האזרחיים ובחלק מהמקרים להטלת סנקציה נוספת כאי חידוש רישיון עוסק כנותן שירותי מטבע (ראו: ת"פ (מרכז) 53062-12-15 מדינת ישראל נ' הוברג (17.5.16), ת"פ (ת"א) 47992-07-14 מדינת ישראל נ' ממסטילוב (1.12.14), ת"פ (ת"א) 40131/08 מדינת ישראל נ' ג'רבי (12.1.14), ת"פ (מרכז) 376-01-14 מדינת ישראל נ' בלעום (7.4.14)).
שיקולים אלה, המצדיקים הקלה בעונש, אינם עומדים לנאשם, אשר לא שיתף פעולה עם רשויות החקירה והמשפט, כפר, ניהל הליך ארוך, והורשע בחלק הארי של האישומים נגדו.
בשים לב למכלול השיקולים דלעיל, אני קובעת מתחם עונש הולם שבין 55-90 חודשי מאסר בפועל.