7. מובן כי ההתנהלות הנ"ל גרמה לכך שמשך ההליך התארך. במהלך הדיונים נשמעו עדויותיהם של העדים הבאים:
א. עת/1 מר עמיחי מרקוביץ'.
ב. עת/2 מר שמואל לב.
ג. עת/3 מר יניב דוד נץ אורן (התובע).
ד. עה/1 מר יוסף חליפי (הנתבע).
ה. עה/2 מר קלמנט רמי תלמיד.
ו. המומחה מטעם בית המשפט עו"ד יונתן נפתלי.
ז. עו"ד רמי מזרחי, ב"כ הקודם של הנתבע.
8. עם תום שמיעת העדויות, ובהיעדר הסכמה להצעת הפשרה שהוצעה על ידי בית המשפט, הצדדים הגישו את סיכומיהם בכתב באופן מדורג.
דיון והכרעה
פרק א' - השתלשלות עניינים כרונולוגית
9. המסמכים והעדויות מלמדים על השתלשלות העניינים הבאה:
א. במהלך ביקור של הנתבע בבית הקזינו "קווין" במלון "הווארד ג'ונסון" בבוקרשט רומניה במחצית הראשונה של שנת 2013, הוא משך 6 שיקים ע"ס 50,000 ₪ כ"א. שיקים מס' 2020234 עד 2020237 נרשמו לתאריך הפירעון 12/2/14 ואילו שיקים 2020238 ו- 2020239 נרשמו לתאריך הפירעון 13/2/14. שם המוטב המופיע על כל השיקים הוא שמו של התובע יניב אורן.
ב. בתאריך 9/9/13 בנק "מזרחי טפחות" אישר את ביטול השיקים לפי בקשת הנתבע (נספח ב' לתצהיר הנתבע).
ג. לפי הכיתוב המופיע על גבי השיקים, בתאריך 19/2/14 הם הוחזרו בנימוק שהתקבלה הוראת ביטול.
ד. בתאריך 24/2/14 הנתבע העביר לקלמנט תלמיד (להלן: "קלמנט") סך של 55,000 ₪ עבור שמואל לב (להלן: "שמואל"). קלמנט חתם על אישור בכתב בדבר קבלת הכספים (נספח ג' לתצהיר הנתבע).
ה. בתאריך 5/6/2014 התובע הגיש נגד הנתבע בקשה לביצוע השיקים בלשכת ההוצאה לפועל בכפר סבא.
פרק ב' - המחלוקת העיקרית ונטל ההוכחה
10. לטענת התובע, באחד מביקוריו בקזינו הנתבע פנה אליו וביקש ממנו כסף במטבע אירו בסך של 50,000 ₪ לצורך הימורים. התובע הלווה את הסך הנ"ל לנתבע, שחזר על בקשתו באותו יום ולמחרת עוד 5 פעמים. הנתבע נתן לתובע בתמורה את 6 השיקים ביוזמתו ולהבטחת החזר החוב (ס' 15-13 לתצהיר התובע ; עמ' 4, ש' 3-1).
11. הנתבע שולל את הדברים. לטענתו, החל מחודש פברואר 2013 שמואל ושותפיו בקזינו "קווין" התנו מתן אשראי עבורו בקזינו בהפקדת שיקים לביטחון. בהתאם לכך הוא מסר לשמואל כמנהל הקזינו ולפי הנחיותיו 6 שיקים ע"ס 50,000 ₪ כ"א לתאריכי פירעון בחודש פברואר 2014. השיקים נועדו להבטחת אשראי וחוב עתידי אם ייווצר כזה וללא ציון שם הנמשך (ס' 2, 19-17 לתצהיר הנתבע).
12. בהתאם לכללי היסוד של דיני השטרות, התובע הוא האוחז בשיקים והוא יכול לתבוע על פי השטר בשם עצמו (ס' 37(ז) לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה")). לפי ס' 20 לפקודה, מסירת השטר משלימה את ההתקשרות. ס' 20(ג) לפקודה, שכותרתו "חזקה במסירה", קובע כך: