לנתבעים ניתנה ארכה להגשת תצהיר גילוי המסמכים כאמור בהחלטה הנ"ל עד ליום 30.11.14.
43. גם מועד זה חלף, מבלי שהנתבעים מצייתים לצו, ומבלי שמתבקשת מצידם כל ארכה מבעוד מועד.
44. או אז, הוגשה הבקשה הנוספת למחיקת כתב ההגנה. גם בשלב זה נמנע בית המשפט לנקוט בצעד החריף של מחיקת כתב ההגנה ועשה ניסיון נוסף להביא את הנתבעים לכלל ציות לצו. לפיכך נתבקשה תגובה לבקשה הנוספת למחיקת כתב ההגנה, תוך מתן אורכה נוספת, דה פקטו, להגשת התצהיר הנדרש.
45. תגובת הנתבעים מיום 11.12.14 הותירה רושם לא קל, שכן גם אם הנתבעים, כדבריהם, אמנם פעלו, בסופו של דבר, לאיסוף המסמכים הנדרשים, הרי שלא אצה להם הדרך לעשות כן. התרשמותי היתה, כי הנתבעים בוחרים, במודע, להתעלם מכל מועד שנקבע בדין ובהחלטות בית משפט, וכי סבורים הם כי מדובר במועדים בלתי מחייבים אשר הם אינם כפופים להם.
עם זאת, ושוב – לנוכח התחייבות שנייה במספר של ב"כ הנתבעים להשלים את הגשת תצהיר גילוי המסמכים עד ליום 14.12.14 – סברתי כי יש ליתן לנתבעים הזדמנות נוספת ולאפשר להם להגיש את התצהיר עד ל- 14.12.14, תוך חיובם בהוצאות משפט.
46. אלא שגם בכל האמור לעיל לא היה כדי להועיל ולגרום לנתבעים לציית לצו גילוי המסמכים, כפי שניתן.
47. עיון בתצהיר גילוי המסמכים שנמסר על ידי הנתבעים לתובעת ביום 14.12.14 (נספח 1 להודעת התובעת מיום 15.12.14) – מעלה כי הוא, עדיין, אינו מקיים את דרישות הדין ואת ההחלטה מיום 19.11.14.
נוסח התצהיר אינו תואם את דרישות הדין. ההימנעות מחתימה על תצהיר בנוסח הקבוע בדין, ועוד לאחר הסברים מפורטים מצד בית המשפט – אומרת דרשני.
התצהיר אינו כולל גילוי מסמכים כללי, ובאשר לגילוי הספציפי הכלול בו – אין הוא עונה בשלמות ובפירוט הנדרש על דרישת הגילוי הספציפית כפי שהוצגה בסעיף 6 למכתב הדרישה של התובעת מיום 25.8.14.
כך למשל, ציון לאקוני של "קבלות בגין רכישות (הוצאות) בתחומים שונים" (סעיף 3 לתצהיר) – אינה בגדר מענה הולם לדרישת הגילוי הספציפי.
כך גם האמירה "רשימת לקוחות מצויה ברשותכן ואינה ברשותי" (סעיף 4 וגם סעיף 10 לתצהיר) – לא ניתן לתארה כמספקת מענה הולם לדרישת הגילוי הספציפית והינה בגדר תשובה מתחמקת. בהקשר לכך יש אף להוסיף, כי כאשר מעיינים בהודעת כונס הנכסים מיום 28.5.14, הכוללת את פירוט המסמכים שנתפסו במסגרת קיום צו התפיסה, עולה כי אינה כוללת מסמכים הנוגעים לרשימות לקוחות.