עדויות אלה לא נסתרו במהלך החקירה הנגדית ונראה אכן כי היה לחברה בסיס מקצועי ועסקי להאמין באפשרות הצלחתה ובמכירת המוצרים.
כזכור, העיד אלון כי בדק יחד עם איתן את הפטנט ואת המוצר וציין אותם כנתונים חיובים שהיו לחברה אשר על בסיסם התבצעה ההשקעה.
לאור כל האמור לעיל, מקובלת עלי טענת החברה כי האמינה בהצלחתה וביכולתה לשווק ולמכור את מוצריה.
נותר אם כן לבחון האם התחזית נעשתה ברשלנות – בין בגדר בדיקת טענת מצג השווא בשלב המו"מ ובין בגדר טענה בדבר הפרת ההתחייבות שנכללה בהסכם ההשקעה.
תחזית כשמה כן היא: הערכה באשר לאירוע עתידי אשר נעשתה על ידי החברה על יסוד הנתונים שהיו בידה בזמן אמת – לפני ההתקשרות בהסכם ההשקעה.
במקרה שלפניי יש לזכור כי מדובר בהערכה המתייחסת לחברת הזנק המצויה בתחילת דרכה.
עו"ד חרחס התייחס, כאמור, לחברה בהערותיו להסכם ההשקעה כאל "חברה חדשה מאוד ועדיין לא מבוססת" ואלון אף אישר בחקירתו הנגדית כי מדובר בהשקעת הון-סיכון.
התובעים הדגישו כי התחזיות אשר הוצגו בפניהם בתכנית העסקית לאפריל 2011 – השתנו באופן משמעותי ביותר בנובמבר 2011 מספר חודשים לאחר שנחתם הסכם ההשקעה.
בהקשר זה התייחסו התובעים לתכנית העסקית המעודכנת אשר הציג ליאור בישיבת הדירקטוריון ביום 6.11.11 ו"להצטמקות" המשמעותית של המכירות הצפויות לשנים 2012-2013 - לעומת התחזית אשר הוצגה בתכנית העסקית לאפריל 2011.
התובעים טענו כי אותו שינוי מהותי, ללא אירוע חיצוני אקסוגני מצביע על כך שהתחזיות היו בגדר מצג שווא מלכתחילה וכי הנתבעים לא נקטו בזהירות הראויה בעריכתן.
אינני רואה כל מקום לטענה זו.
טענתם של התובעים מתבססת למעשה על תוצאה בדיעבד – אי התקיימות התחזית.
יש לציין, כי בסופו של דבר, התממש האמון שהחברה נתנה במוצריה אם כי בשלב מאוחר יותר מאשר 2012, 2013.
אין מחלוקת בין הצדדים כי החברה לא הבטיחה ולא התחייבה כי התחזית תתקיים בפועל.
התובעים הדגישו את דבריו של ליאור בישיבת הדירקטוריון מנובמבר 2011.
ליאור הסביר את הירידה הדרסטית בכך שהתכנית העסקית הקודמת הייתה "ורודה יותר" וכי בנובמבר 2011 מנהלי החברה "יותר עם הרגלים על הקרקע" ו"יותר ריאליים לגבי אפשרויות המכירה".
מאמירה זו הסיקו התובעים כי המצגים והתחזיות אשר הוצגו בפניהם ביוני 2011 לא היו נכונים ולא ריאליים. (סעיף 53 לכתב התביעה).
מאמירתו של ליאור בנובמבר 2011 לא ניתן ללמוד על מצג שווא ואף לא על רשלנות בעריכת התחזיות מספר חודשים קודם לכן.
שאול וליאור העידו בתצהיריהם כי בחודשים שלאחר חתימת ההסכם, המוצרים אשר יועדו לרשויות מקומיות ולממשלות לא תפסו תאוצה ונראה היה כי התהליכים מתקדמים בקצב איטי מהמצופה.
ליאור ושאול אף הצהירו כי החברה קיבלה תשובות שליליות מכמה לקוחות, למרות פרסומים קודמים של עיריית אשדוד ועיריית חיפה על כוונתן להצטייד במערכת של החברה.
המוצרים לא תפסו תאוצה למרות מגעים שהתנהלו עם מספר רב של רשויות וממשלות ועל אף הפידבק החיובי ביחס למוצרים.
לכן, נעשתה הערכה מחדש של תחזית המכירות.
אמירתו של ליאור מתייחסת למעשה לתוצאת ההתפתחויות שאירעו בחברה בתקופה שלאחר חתימת ההסכם.
אין באי התקיימות התחזיות כדי להעיד על רשלנות בשלב קודם, או על מצג שווא כלשהו שנעשה בעניין התחזיות כלפי התובעים - לפני החתימה על הסכם ההשקעה ולפני קרות האירועים עליהם הצהירו שאול וליאור.
אלון חזר וטען בחקירתו הנגדית כי המסקנה בדבר מצג שווא ורשלנות בעריכת התחזיות עולה מ"מבחן התוצאה".
בסופה של החקירה נאמר על ידי אלון "בצד המסחרי הם היו כישלון מאוד משמעותי... את זה הם הסתירו בצורה מאוד מאוד... שאין להם מושג, שאין להם מושג מה שהם כותבים ומה שהם אומרים... אני חושב שאילולי היו כל כך בוטים היו מקבלים המון עזרה מאיתנו... "
אלון נשאל על ידי בית משפט היכן היה מצג השווא.
בתשובה לכך המשיך אלון והסביר כי הייתה לו שיחה עם שאול וליאור בה נאמר על ידו "אתם צריכים לשנות את מבנה ההמחרה שלכם כך שבעצם ההשקעה של הרשות המקומית שהיא על הקרח תהיה נמוכה ככל האפשר ותעשוrevenue share עם הרשות המקומית על ה- income...".
ליאור ושאול לא הסכימו איתו ומשום כך, לטענת אלון, העסקאות עם הרשויות המקומיות התנפצו (עמ' 149-150 לפרוטוקול).