ב) מפרט הבנייה, תמורה מסוימת ומועד התשלום. הנתבעים מצביעים על המפרט כעל חלק מהתמורה ובלעדיו, להבנתם, אין התמורה מסוימת דייה. הם גם מוצאים ניגוד עניינים ברצונם של התובעים להקטין את השקעתם בבנייה ובהעדפתם מפרט מזערי, לעומת חפצם של הנתבעים בהשבחת הנכס. לוּ היה זה הפרט היחיד שלא הוסכם עליו, ייתכן שהיה אפשר להשלימו, כשם שבאחת הטיוטות נרשמה תניה שלפיה המפרט לא יפחת ממפרט טכני של מיזם אחר שנקבו בשמו. ואולם בזיכרון הדברים לא נרשם גם לוח זמנים, שבו יכלו הצדדים לפרט את המועד האחרון להגיש את הבקשה למתן היתר הבנייה ואת הבקשה לשינוי התב"ע, בתוך כמה זמן מִקּבלת ההיתר תחל הבנייה בשטח וכמה זמן תימשך. לא הוכח פרק הזמן הסביר הנהוג לשינוי התב"ע, לקבלת היתר בנייה ולבנייתו של מרכז מסחרי כְזה שנדון בין הצדדים. לפיכך גם אין אפשרות, במקרה דנן, שבית המשפט ישלים פרטים חסרים אלה.
ג) ניהול החברה המשותפת. גם באשר לחברה זו, שהייתה אמורה להיות בעלת המרכז המסחרי ושאליה היו הזכויות במקרקעין אמורות לעבור, אין בזיכרון הדברים תשובות לשאלות מהותיות. התובעים סוברים כי השליטה בחברה אמורה להתחלק לפי חלוקת המניות במיזם שנקבעה בזיכרון הדברים, שעל-פיה הם בעלי הרוב. על סמך סעיף 65 לטיוטה שניסחו, אשר מונה את נתבעים 2 ו-3 ואת תובעים 1–4 כחברים בחֶבר המנהלים, אפשר לראות שהתובעים הם חלק הארי שלו. כך היו יכולים לקבל החלטות על-פי דעת הרוב, שהיא למעשה דעתם – לדוגמה, לשעבד את המקרקעין ולמכור אותם כראות עיניהם. באותה רוח הנתבעים מזהים סיכון שהתובעים היו מנצלים את המשכורות שתשולמנה לעובדים, ובהם מנהלים מקרב התובעים, כדי להטות את חלוקת הרווחים לטובתם. חשוב להזכיר שבזיכרון הדברים נכתב כי המיזם ינוהל כפי שיפורט בהסכם המפורט שייחתם, משמע הצדדים עוד לא החליטו על אופן הניהול. אכן זהו פרט מהותי במיזם מסוג זה, שבו יש בעלים של רוב המניות ובעלי מיעוט.
8. יש לזכור:
[...] על בית המשפט להימנע מלהפוך מגורם שתפקידו להכריע בסכסוכים, לגורם המעורב בבניית העיסקאות. לעניין זה יפים דבריו של השופט ש' לוין (כתוארו אז) בע"א 554/83 „אתא“ חברה לטכסטיל בע"מ נ' עיזבון המנוח זולוטולוב יצחק ז"ל ואח' [...], בעמ' 323:
„...הסכנה שלפניה עשוי הפרשן לעמוד היא שמא ‚יגניב‘, דרך קביעת אומד דעתם של הצדדים לחוזה, את אומד דעתו שלו לגבי התוצאה הצודקת לפי הערכתו וייחס את הערכתו שלו לצדדים לחוזה, ועל-ידי כך יהפוך בפועל דוקטרינה של פרשנות לדוקטרינה לבר-חוזית“