75. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי במוצגים אני סבור כי המועד בו החלה פטריות הכפר לפעול מתוך המשק היה בחודש אוגוסט בשנת 2011.
כך, עו"ד לוי הסביר בתצהירו כי מועד ההשתלטות של קלוד על המשק החלה בחודש אוגוסט בשנת 2011 [סעיף 52 ל-ת/1]. במובן זה, טענתו של עו"ד לוי במסגרת סיכומיו כי מועד ההשתלטות על המשק הוא חודש יוני 2009 הינה שינוי חזית אסור.
זאת ועוד: בחקירתו הנגדית ציין עו"ד לוי כי לשיטתו התובעים שכנגד השתלטו על המשק בחודש אוגוסט 2010 [עמ' 28 לפר' מיום 27.11.17, ש' 9-1] וטען כי מדובר בטעות בתצהיר. כשנשאל עו"ד לוי מדוע, אם כן, לא נתבע קלוד בתביעה הנוכחית בגין ההשתלטות על המשק משנת 2010, אלא משנת 2011, השיב: "אולי צריך להוסיף את זה לכתב התביעה. מה שאנחנו תובעים כרגע אנחנו גם לא ממצים את כל ההליכים" [עמ' 29 לפר' מיום 27.11.17, ש' 11-8].
גם אריה, מי שניהל את חוות הפטריות באותה עת העיד לפניי כי בתקופת הביניים, בין שנת 2010 לבין המחצית השנייה של שנת 2011 פעלה פטריות הכפר מחוות פטריות במושב משמר איילון. לאחר מכן, החל מחודש אוגוסט בשנת 2011, פעלה פטריות הכפר מהמשק [פר' עמ' 55, ש' 27-19].
הואיל ועו"ד לוי ואריה הודו בטענתו של קלוד באשר לתחילת פעילותה של פטריות הכפר במשק, אני קובע כי פעילות פטריות הכפר במשק החלה מחודש אוגוסט 2011 ואילך.
76. באשר לשאלת חיובה של חברת לוי בשיפוי התובעים שכנגד טען קלוד, כי חברת לוי ועו"ד לוי נמנעו מלהגיע לישיבות דירקטוריון ואסיפות בעלי מניות, נטשו את החברה ופעלו לריקונה מכל נכסיה. בכך הפרו את חובת תום הלב, חובת ההגינות וחובות האמון של נושא משרה ובעל מניות בחברה. בנסיבות אלה, עתרו קלוד ופטריות הכפר לחייב את החברה ואת חברת לוי ביחד ולחוד לשפותם בסך 2,493,482 ₪ בגין חובות החברה.
מנגד, בסיכומיה, טענה חברת לוי כי אין לה, כבעלת מניות בחברה, כל אחריות לחובותיה של החברה. כמו כן, ציינה חברת לוי כי לא נטענה כל טענה המצדיקה את הרמת מסך ההתאגדות [סעיף 116 לסיכומי חברת לוי].
77. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי במוצגים, אני מעדיף במחלוקת זו את עמדתה של חברת לוי. לכך שני טעמים עיקריים:
ראשית, לא הובאו לפניי ראיות מהן עולה שחברת לוי ערבה לחובות החברה או כי נטלה על עצמה לשאת בחיובי החברה במישרין.
שנית, במסגרת תיקון מס' 3 לחוק החברות נקבע כי השימוש בהרמת מסך יעשה במקרים חריגים בלבד: במשׂורה ובאופן זהיר [ראו לדוגמא: ע"א 4263/04 קיבוץ משמר העמק נ' מנור, פ"ד סג(1) 548, 620 (2009); דברי הסבר להצעת חוק החברות (תיקון), התשס"ב-2002, הצ"ח 3132; אירית חביב-סגל דיני חברות כרך א' 325-318, 341-339 (2007)]. תנאי בסיסי להרמת מסך הוא כי "פלוני עשה שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת של החברה באופן פסול, המצדיק כי הוא יעמוד באופן אישי מול בעל דינה של החברה" [ראו: ע"א 313/08 נשאשיבי נ' רינראוי, פ"ד סד(1) 398, 440 (2010); בג"ץ 132/15 ר-צ פלסטק בע"מ נ' איפראימוב, פסקאות 9-8 בפסק דינה של השופטת (כתוארה דאז) א' חיות (פורסם בנבו, 05.04.2017) והאסמכתאות הרבות שמאוזכרות שם].
בענייננו, לא הוכח לפניי כי התקיימו הנסיבות החריגות שמצדיקות את הרמת מסך ההתאגדות מכוח סעיף 6 לחוק החברות. כך, לא הוכח כי חברת לוי עשתה שימוש באישיות הנפרדת של החברה באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה ולא מצאתי כי נעשה על ידי חברת לוי שימוש באישיות הנפרדת של החברה באופן שיש בו משום נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולת החברה ל¬פרוע את חובותיה.
מטעמים אלה ומאחר שקלוד אינו מורשה להגיש תביעה בשמה של החברה כנגד חברת לוי (לשם כך עליו לנקוט בהליך מתאים), אני קובע כי את חובות החברה, כפי שנטענים במסגרת התביעה שכנגד, יש לייחס לחברה בלבד ולא ניתן להשיתם על חברת לוי. לפיכך, דין התביעה שכנגד באשר לחברת לוי – להידחות.