לא זו אף זאת: זכותו של קלוד להיפרע מהחברה בגין חוב זה נובעת אף מדיני עשיית עושר ולא במשפט. כך, ערבות שניתנה לבקשת חייב מקימה זכות לשיפוי שיסודה בהסכמת החייב להיווצרות החיוב המשני. בענייננו, לצורך פעילות החברה נחתם "כתב ערבות מתמדת לכל חוב שאינה מוגבלת בסכום" על ידי קלוד ואריה וכן נחתם כתב ערבות מתמדת לכל חוב מוגבלת בסכום של 300,000 ₪ על ידי עו"ד לוי (אשר בוטלה בשלב מאוחר יותר) [נספח 8 ל-נ/3, עמ' 44-43 למוצגי הנתבעים]. כתבי ערבות אלה מהווים הסכם מכוחו העמידו קלוד, אריה ולוי ערבויות לזכות החברה אצל בנק דיסקונט. מאחר שפירעון החוב של החברה נעשה מכוחו של כתב הערבות שניתן בהסכמת החברה, קמה לקלוד זכות מלאה לשיפוי [דניאל פרידמן, אלרן שפירא בר-אור, דיני עשיית עושר ולא במשפט כרך א' 372-371 (מהדורה שלישית, 2015), להלן – פרידמן ושפירא בר-אור].
לא נעלמה מעיני טענתם של עו"ד לוי ואריה, לפיה קלוד פעל למען אינטרס אישי שלו, כמי שפרע את חובות החברה בכדי להשתלט על נכסיה.
ככלל, כאשר צד מבצע פעולה לקידום אינטרס עצמי, הוא איננו זכאי להשבה מאנשים אחרים אשר הפיקו אגב כך או באופן אינצידנטלי תועלת מפעולתו [פרידמן ושפירא בר-אור, בעמ' 205]. חריג לכלל זה, הוא פירעון חוב של הזולת שיש לנתבע עניין בפירעונו:
"הקטגוריה הבולטת, הנכללת במסגרת דלעיל, היא זו שבה חב המשלם בתשלום החוב. במקרה כזה פועל המשלם בעניינו הוא. אך אם הנתבע חב אותו חוב (כגון שהשניים חבים יחד ולחוד), הרי שהמשלם פורע גם את חובו של הנתבע. במקרה כזה בולטים הן הלחץ על התובע ... הן קרבת האינטרס, הן היעדר עניין של ממש לנתבע להתנגד לפירעון. התובע יהא אפוא זכאי להשבה ...".
[פרידמן ושפירא בר-אור, בעמ' 209]
בענייננו, החוב כלפי בנק דיסקונט הוא חובה של החברה, של קלוד ושל אריה ביחד ולחוד (מכוח ערבותם האישית). בנסיבות אלה, קיים אינטרס של החברה כי חובותיה יפרעו ועל כן מתקיים החריג לכלל אי-ההשבה. לפיכך, קלוד זכאי להשבת החוב ששילם לבנק דיסקונט בגין חובות החברה, הן מכוח חוק הערבות אך גם מכוחה של עילת ההשבה לפי דיני עשיית עושר ולא במשפט.
תשלום החוב לבנק דיסקונט בוצע מטעמו של קלוד באמצעות פירעון שיק של פטריות הכפר. על פי התדפיס שהוצג באשר למבנה השליטה בפטריות הכפר, עולה כי השליטה המלאה בפטריות הכפר מצויה בידי קלוד כבעל מניות יחיד וכי עסקינן בחברה פרטית. אף התרשמתי כי פטריות הכפר מקיימת יחסים של יחידה כלכלית אחת עם קלוד. בנסיבות אלה ומאחר שטענתו של קלוד לפיה התשלום בגין ערבותו נעשה באמצעות העברת כספים מפטריות הכפר לא נסתרה, ואף לא הועלתה כל טענה בהקשר זה מצד הנתבעים שכנגד, אני רואה לנכון להכיר בפירעון החיוב באמצעות שיק של פטריות הכפר לזכותו של קלוד [לעניין הכרה בזכותו של חייב שתובע השתתפות בגין פירעון חוב שנעשה באמצעות חברה בשליטתו ראו: ע"א 148/84 בבג'ני (בבג'אני) נ' דשא, פ"ד מא(2) 167 (1987); ע"א 1650/10 גד כימיקלים בע"מ נ' BIP Chemicals Ltd, פסקה 16 בפסק דינה של השופט (כתוארה דאז) א' חיות (פורסם בנבו, 27.12.2012); פרידמן ושפירא בר-אור, בעמ' 371, ה"ש 137].