שיעבוד המשק החקלאי – לשם הקמת החווה היה על הצדדים לרכוש משק במושב. מאחר שתאגיד אינו יכול להיות בעל זכויות בנחלה חקלאית, נקבע כי הזכויות בנחלה החקלאית שתירכש יירשמו על שם מי מהצדדים, אך בפועל הנחלה תהיה שייכת לחברה. לשם הבטחת הסכמה זו נקבע כי ירשם שעבוד על המשק לטובת החברה [נספח 5 ל-ת/1].
הסכם שיווק בלעדי – במסגרת הסכם זה נקבע כי החברה מתחייבת למכור את כל התוצרת שלה אך ורק באמצעות המשווק הבלעדי, היא חברת אסיף. מנגד, חברת אסיף התחייבה לרכוש את כל התוצרת החקלאית שיצרה החברה [נספח 7 ל-נ/3].
23. הצדדים גייסו כספים והשקיעו השקעות שונות לצורך רכישת המשק, הקמת המבנים אשר ישמשו את חוות הפטריות וכן רכשו ציוד לצורך פעילות ייצור הפטריות, אריזתן והכנתן לשיווק.
לגרסתו של אריה ההשקעות בהקמת חוות הפטריות עמדו על סך של כ – 3.5 מיליון ₪, זאת בנוסף לעלות רכישת המשק שעמדה על סך כ- 640,360 ₪. השקעותיו של אריה היו באמצעות העברת רווחים שהצטברו בחברת סטארמטאל, הלוואה בנקאית על סך 1.8 מיליון ₪ שניתנה לאריה כנגד שעבוד בית המגורים שלו ברחובות וסכום כסף של כ – 300,000 ₪ מחסכונותיו.
לגרסתו של עו"ד לוי, קלוד השקיע בהקמת החברה כ-1.5 מיליון ₪ באמצעות כספי הלוואה שהעביר לחברה ועוד כמיליון ₪ הון עצמי. חברת לוי רכשה, באמצעות חברה משפחתית אחרת את כל הציוד ששימש לשם הקמת החווה והשקיעה לשם כך 2.5 מיליון ₪. בנוסף השקיעה חברת לוי סך 500 אלף ₪ במזומן והעמידה לרשות החברה מחפרון [סעיפים 35-36 ל-ת/1]. אליבא עו"ד לוי, בעלי המניות השקיעו בחברה במצטבר כעשרה מיליון ₪ [סעיף 29 ל-ת/1].
קלוד חלק על הנתונים שהציגו אריה ועו"ד לוי בעניין ההשקעות בחברה. בנוסף, טען קלוד כי המשק נרכש מכספו הפרטי (באמצעות הלוואה שקיבל מאביו). אליבא קלוד סך השקעותיו בחברה הגיע ל – 3.7 מיליון ₪ [סעיפים 23-21 ו-32 לתצהיר קלוד].
האם המשק מהווה חלק מנכסיה של החברה?
24. כפי ששנינו, לצורך הפעלת החווה נרכש המשק במושב פעמי תש"ז. הצדדים חלוקים בשאלה האם המשק הוא חלק מנכסי החברה.
לטענת אריה, במסגרת חלוקת התפקידים בחברה, סוכם שהוא יוביל את תהליכי האיתור של המשק וההקמה של חוות הפטריות [סעיף 27.2 ל-ת/5]. לשם כך, החל אריה לתור ולסייר במשקים ומושבים שונים באזור הנגב הצפוני והשפלה. לבסוף איתר את המשק במושב פעמי תש"ז [סעיף 32 ל-ת/5].
אריה הסביר כי לפני רכישת המשק התברר שקיימות מגבלות חוקיות האוסרות על חברה להיות בעלת משק. בנסיבות אלה, לנוכח גילו המבוגר של אריה אשר לא יאפשר את קבלתו כחבר האגודה השיתופית של מושב פעמי תש"ז ומאחר שעו"ד לוי הוא בעל זכויות בנחלה חקלאית משל עצמו ולכן אינו יכול לרכוש משק נוסף, הוחלט כי קלוד ירשם פורמאלית כבעלים של המשק.
מימון רכישת המשק התבצע על ידי החברה. בין הצדדים נערך הסכם לפיו, החברה היא בעלת המשק ואף נרשם משכון על המשק לטובת החברה [נספח 8 ל-ת/5].
אריה הדגיש שעלות רכישת המשק לא היוותה את עיקר ההוצאה בכל הנוגע להקמת החווה, אלא הקמת חווה הפטריות. כך, הקמת חוות הפטריות חייבה השקעה משמעותית בהקמת חדרי הגידול וברכישת ציוד יקר שמיובא, רובו ככולו, מחו"ל [סעיף 35 ל-ת/5]. הן עלות רכישת המשק והן עלויות ההקמה של החווה נרשמו בדוחות הכספיים של החברה כנכסים שלה [נספח 5 ל-ת/5].
25. גרסתו של עו"ד לוי דומה.
עו"ד לוי הסביר כי לצורך הגשמת מטרות החברה, רכשה החברה את המשק. מאחר שחברה אינה יכולה להיות בעלים רשום של משק (נחלה חקלאית), הוחלט כי קלוד יהיה הבעלים הרשום של המשק. אולם, המשק היה ונותר רכושה של החברה. לשם כך, נחתם הסכם בין קלוד לבין החברה, מכוחו הוטל שיעבוד על המשק לטובת החברה [נספח 5 ל-ת/1]. זאת ועוד: בדוחותיה הכספיים של החברה צוין כי המשק הוא חלק ממסת נכסיה והחברה קיבלה החזר מס בגין הרכישה של המשק ובגין הפחת [נספח 6 ל-ת/1].
יוצא אפוא כי השימוש שעושים קלוד ופטריות הכפר במשק הוא שימוש ייחודי ובלעדי, מבלי שניתנה לכך הסכמתם של אריה ועו"ד לוי ותוך נישולם מזכיותיהם במשק [סעיף 35 ל-ת/5].
26. מנגד, לטענת קלוד, בשנת 2005, לצורך הפעלת החברה, הוא רכש באופן עצמאי את מלוא הזכויות במשק מגב' מלכה אפסאי.
כך, בין השניים נחתם הסכם רכישה ממנו עולה כי תמורת רכישת המשק ישלם קלוד לגב' אפסאי סך 640,360 ₪ [נספח 9 ל-נ/3]. ביום 23.08.2005 שולמה מלוא התמורה על פי הסכם הרכישה, באמצעות אביו של קלוד, מר יוסף אזולאי (להלן – מר אזולאי). התשלום בוצע על ידי העברה בנקאית, שבוצעה ישירות לחשבונה של גב' אפסאי [נספח 10 ל-נ/3]. ביום 1.08.2005 נחתם הסכם הלוואה בין קלוד לבין מר אזולאי. במסגרת הסכם זה סוכם כי מר אזולאי ילווה לקלוד כספים לצורך רכישת הזכויות במשק. מנגד, התחייב קלוד להשיב למר אזולאי את מלוא סכום ההלוואה בתוך עשר שנים. עוד הוסכם, כי ככל שסכום זה לא יושב למר אזולאי, תהא למר אזולאי הזכות לבקש את העברת המשק על שמו [נספח 11 ל-נ/3].
לגרסתו של קלוד, הוא נשא בעלות רכישת המשק שעמדה על סך 640 אלף ₪. 600 אלף ₪ מקורם בהלוואה שקיבל מאביו. 40 אלף ₪ "זו ההתחשבנות שלי עם אריה, סטארמטאל, כאשר יצאתי והעברתי לו את כל המניות, כספים שהגיעו לי מסטארמטאל" [פר' עמ' 100, ש' 6-5].