15. עתיד עתרה לבית המשפט לעניינים מנהליים לביטול המכרז להפעלת בית הספר הטכנולוגי (עת"מ 46151-04-12) [פורסם בנבו]. במסגרת הליך זה נמחקה העתירה, תוך ציון כי כל טענות עתיד במישור המשפט הפרטי שמורות לה.
16. באשר לבית הספר המקיף: עתיד המשיכה להפעיל את המקיף גם בשנת תשע"ד.
17. ביום 23.12.2013 שלחה העירייה, באמצעות בא-כוחה, מכתב לתובעת ובגדרו הודיעה לעתיד על סיום ההתקשרות עמה לגבי בית הספר המקיף. במכתב זה צוין כי סיום ההתקשרות נעשה בהסתמך על הוראות סעיף 19.6 בהסכם.
18. ביום 23.12.2013 השיבה התובעת, באמצעות יועצה המשפטי, למכתבה הנ"ל של העירייה, תוך שהיא דוחה את טענות העירייה. במכתב זה טענה התובעת כי קיימת לה זכות להפעלת בית הספר המקיף עד תום שנת הלימודים תשע"ז.
19. עוד יצוין כי העירייה פרסמה מכרז נוסף לניהול והפעלת בית הספר המקיף. לאחר פרסום מכרז זה, פנתה התובעת לעירייה, באמצעות יועצה המשפטי, במכתב מיום 24.3.2014, אשר בגדרו צוין כי פרסום המכרז על ידי העירייה הפתיע את התובעת מאחר שהתובעת ונציגי
--- סוף עמוד 6 ---
העירייה ניהלו עובר למועד פרסום המכרז דיונים מעמיקים בקשר לפיתוח המקיף. במכתב זה חזרה התובעת על טענתה כי עומדת לה הזכות להפעיל את המקיף עד לסוף שנת הלימודים תשע"ז, וכי פרסום המכרז מהווה הפרה בוטה של ההסכם שבין הצדדים ע"י העירייה.
20. להשלמת התמונה יצוין כי במכרז שפרסמה העירייה להפעלת וניהול בית הספר המקיף זכתה רשת בתי הספר "אורט", על אף שמי שקיבלה את הניקוד הגבוה ביותר במכרז הייתה דווקא רשת "עמל". אלא שבפסק דין שניתן ביום 21.8.2014 (עת"מ 15474-06-14, [פורסם בנבו] כב' הש' א' מקובר) בוטלה החלטת ועדת המכרזים של העירייה לבחור ברשת "אורט" כזוכה במכרז, והוחלט כי רשת "עמל" היא הזוכה במכרז להפעלת בית הספר המקיף.
21. יצוין כי כתב התביעה שהוגש ביום 24.1.2013 עסק בטענות התובעת בדבר הפרת ההסכם ע"י העירייה וזכאותה לקבל פיצוי והשבה של השקעותיה בכל הנוגע לבית הספר הטכנולוגי. אולם, ביום 4.1.2015 תוקן בהסכמה כתב התביעה ונוספו לו טענות התובעת בדבר הפרת ההסכם ע"י העירייה, וזכותה של התובעת לפיצוי ולהשבת השקעותיה גם בבית הספר המקיף.
III. טענות הצדדים
א. טענות התובעת
22. התובעת טוענת כי יש לדחות טענת הנתבעת לפיה ההסכמים נושא התביעה בטלים מאחר שנחתמו בלא שקדם להם מכרז.
ראשית, הנתבעת לא הוכיחה כי מהבחינה המשפטית נדרש היה לערוך מכרז עובר להתקשרותה עם התובעת בהסכמים נושא התביעה. יתרה מזו: ככל שהייתה קיימת חובה לערוך מכרז, מצופה היה כי התובעת לא תחתום על התוספת הראשונה. אולם, מר באסול, גזבר העירייה, לא הצליח להסביר במהלך חקירתו הנגדית מדוע חתם על התוספת הראשונה בלא שהתקיים מכרז.