שנית, גם אם הייתה חובה לערוך מכרז – הרי שמדובר בחובה המוטלת על הנתבעת. במובן זה, אי עריכת מכרז אינה יכולה לשמש עילה לביטול ההסכמים ולהתחמקות העירייה מתשלום פיצויים לתובעת בגין הפרת ההסכמים.
שלישית, טענה זו לא הועלתה על ידי הנתבעת בזמן אמת, אלא רק במסגרת כתב ההגנה. לפיכך, הנתבעת מושתקת ומנועה מלטעון טענה זו.
רביעית, הוכח כי גם כאשר הנתבעת ערכה מכרז, כמו למשל ביחס לבית הספר המקיף – היא פעלה שלא כדין בעת ביצועו.
חמישית, בביקורת שנערכה בעירייה מטעם משרד הפנים בשנים 2011-2012 נקבע כי העירייה נהגה להתקשר עם גופים שונים שלא באמצעות מכרזים, ובכל זאת – העירייה לא
--- סוף עמוד 7 ---
פעלה לתיקון המצב בכל הנוגע ליחסיה עם עתיד. לפיכך אין לה להלין בענין זה אלא על עצמה.
23. התובעת טוענת כי יש לדחות טענת הנתבעת לפיה ההסכמים שנחתמו בין הצדדים אינם חוקיים מאחר שלא נחתמו על ידי החשב המלווה, וכי לפיכך הם אינם מחייבים בהתחשב בהוראות ס' 142ג' לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן: "פקודת העיריות").
ראשית, החשב המלווה חתום על התוספת הראשונה שאישררה את ההסכם, ובגדרה הוסכם גם על האופציה להמשך ההתקשרות עם התובעת עד לשנת 2017 לגבי בית הספר המקיף.
שנית, גם בהתייחס לטענה זו ברור כי מדובר בחובה המוטלת על העירייה. נציגי העירייה לא הוכיחו כי פעלו לצורך החתמתם של הגורמים הרלוונטיים על ההסכמיים, לרבות להחתמת החשב המלווה. יתרה מזו: אין לראות בהיאחזותה של העירייה בפגם הצורני שבהסכמים משום עילה המצדיקה את ביטול ההסכמים על ידה.
24. התובעת מוסיפה וטוענת כי גם אם היו מתקבלות טענות העירייה לגבי ביטול ההסכם, הרי שבהתאם לסעיפים 30 ו-31 בחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים (חלק כללי)"), ניתן להורות על השבה במקרה של ביטול החוזה. לפיכך, גם אם תתקבל טענת הנתבעת בדבר אי החוקיות שדבקה בהסכמים, הרי שאין בכך כדי לאיין את זכותה של התובעת לקבלת פיצוי ולהשבת השקעותיה בבתי הספר המקיף והטכנולוגי.
25. לשיטת התובעת, יש לדחות גם טענת הנתבעת בדבר אי - חוקיותם של ההסכמים מכוח האמור בסעיף 45א' בחוק יסודות התקציב, תשמ"ה-1985 (להלן: "חוק יסודות התקציב") אשר לפיו רשות מקומית אינה רשאית לבצע התקשרות לתקופה העולה על 3 שנים עם גוף שאינו מתוקצב או נתמך, אלא לאחר קבלת היתר מאת שרי הפנים והאוצר.
ראשית, הטענה לא הוכחה על ידי הנתבעת. יתרה מזו: ס' 45א' מחריג במפורש גוף "מתוקצב" או "נתמך". התובעת, אשר עיסוקה בהפעלת בתי ספר עבור משרד החינוך, משרד הרווחה ורשויות מקומיות שונות – פועלת "כגוף נתמך". לכן טוענת התובעת כי אין, ולא הייתה, כל הגבלה של 3 שנים למשך ההתקשרות שבין העירייה לבין התובעת.