כך, גם פני הדברים באשר לשאלות מדוע נחתמו שני סוגי הסכמים עם הלקוחות ובאשר לבסיס קבלת התמורה מהלקוחות- כולן שאלות אשר הועלו בפני התובעים לראשונה במסגרת ההליך המשפטי ומשכך, ברי כי לא ניתנה להם האפשרות המקיפה להבהירן וליתן להן מענה מקיף. זאת ועוד, גם בהקשר זה, לא הובהר מה החשד הקונקרטי הנוגע להלבנת הון העלול לנבוע מפעילות כאמור.
עוד הצביע הבנק על כך שלא הוצגו בפניו ההסכם במסגרתו מכרה פרגון אי אקס את התוכנה ללקוחות התובעות - אלא, שמסמך זה כלל לא נדרש קודם להליך המשפטי.
נוסף על כך הבנק הצביע על כך שלא הוצג רישיון בתוקף של חברת UFX TRADE כן, כי לא הובהר מדוע הוחלפה פעילות UFX TRADE בפעילות UFX GLOBAL- גם טענות אלו (למעט לעניין הרישיון בתוקף לחברת UFX TRADE) הועלו על ידי הבנק לראשונה במסגרת ההליך המשפטי ויתרה מכך, אינני סבורה כי העברת פעילות מחברה אשר אין לה רישיון בתוקף, לחברה המתאגדת במקום אחר ואשר יש לה רישיון בתוקף, המבוצעת על ידי מי שהוא בעל המניות היחיד בשתי החברות, טעונה הסבר, באשר דומה כי ברי שמדובר בהחלפה אשר סיבתה מדברת בעד עצמה והיא העולה בקנה אחד עם שורת ההיגיון.
- לאור האמור, הנני קובעת כי במסגרת ההליך המשפטי סופקו על ידי התובעים מסמכים על מנת להסיר, במידה הנדרשת והמצופה מתאגיד בנקאי, חשדות אשר עלו בליבו, במסגרת החובות המוטלים עליו בהתאם לדין. כיוון שכך, הרי שאינני סבורה כי גם לאחר קיומו של ההליך המשפטי, קיימת לבנק עילה סבירה לסרב לספק לתובעים שירות בנקאי כדין.
שתי הערות בשולי הדברים:
- בשולי הכרעתי הנני מוצאת להתייחס לשני נושאים אשר להם ייחדו הצדדים יריעה נרחבת ואשר מקומם נגרע במסגרת הדיון הנרחב דלעיל, לא משום שנעלמו מעיני אלא משום שבשים לב לדיון כפי שפורט לעיל, ממילא דומה כי אין צורך או מקום להידרש אליהם.
דברי אלו מכוונים ראשית למחלוקת בין הצדדים באשר למועד הרלוונטי לבחינת החלטת הבנק והאם הוא נובמבר 2016 או מרץ 2017 ושנית לטענות הבנק באשר למשבר ביחסי האמון בינו לבין התובעים.
הנני סבורה והבסיס לסברתי יפורט להלן, כי זה גם זה, הוכרע על בסיס קביעותי דלעיל.
במה הדברים אמורים?
טוען הבנק כאמור ראשית, כי המועד הרלוונטי לשם בחינת סבירות החלטתו בדבר סגירת החשבונות, הינו בסמוך למועד משלוח הודעת הסגירה במרץ 2017 ויתרה מכך, הינו טוען כי התובעים מנועים מלטעון שמועד זה אינו רלוונטי בהינתן הסכמה דיונית של הצדדים כפי שמצאה ביטויה במהלך הדיון. דא עקא, פירטתי לעיל ובהרחבה כי שוכנעתי שההחלטה התקבלה על ידי הבנק בנובמבר 2016 וכי כלל הפעולות, דרישות הבנק והטענות אשר העלה, ממועד זה ואילך נעשו מן ה"פה אל החוץ", על מנת להצדיק את ההחלטה ולא על מנת לבחון לגופן של דברים טענותיהם הנגדיות של התובעים, כמו גם חומר אשר הומצא על ידם. יתרה מכך, קבעתי כי הבנק לא ניהל הליך כדין ובכלל זה לא איפשר לתובעים להתמודד עם חשדות אשר עלו בלב עובדיו במרץ 2017 אלא מסר הודעת סגירה בלא לשקף חשדותיו אלו ללקוחותיו- התובעים. בשים לב לאמור, דומה בעיני כי הויכוח מה המועד הנכון לבחינת סבירות ההחלטה אינו אלא סמנטי, הואיל וגם לו אבחן סבירות ההחלטה במרץ 2017, בהינתן הקביעות ולפיהן ההליך אשר ניהל הבנק כבסיס להחלטה האמורה, אינו כדין, ממילא דין ההחלטה בטלות, כפי שקבעתי.