כך וראשית, באשר לחשדות אלו הוגשו -כפי שפורט כבר לעיל - מסמכים התומכים בכך שפרגון אי אקס משלמת מס כדין. זאת ועוד, מר טולדנו נשאל מדוע התאגדה חברת פרגון אי אקס במדינת OFF SHORE והסביר כי ההתאגדות כאמור נובעת מיעוץ אשר התקבל על ידי עורכי דין והואיל והכוונה היתה שהחברה תפעל מול לקוחות שאינם ישראלים [ראו עמוד 112 לדיון מיום 24/5/18 בשורות 20-24]
עוד הועברו - מכתב מרואה חשבון בארי מיום 20/7/17 המאשר כי הדיבידנדים אשר התקבלו בשנת 2016 דווחו לרשויות ושולם בגינם מס, מכתב מרואה החשבון בארי מיום 5/9/17 במסגרתו מפורטים הדיבידנדים אשר טולדנו קיבל מפרגון אי אקס במהלך השנים; מכתב מטולדנו מיום 23/7/17 ובו הסבר, הנתמך במסמכים, לשאלה מדוע הועברו כספי הדיבידנד מבנק גרמני וכן אישור הבנק הגרמני התומך בכך (בכך הוסבר שמכיוון שמדובר בהעברה בדולרים בעוד שחשבון פרגון אי אקס פועל באירו, משודרת ההעברה ומשולמת לתשלומים דולריים באמצעות צד ג'- הוא הבנק הגרמני).
נוסף על כך ובאשר ללקוחות התובעות - הרי שהועברו אישורי רואי החשבון של החברות MPF (מיום 2/5/17) וריאלנטקו (מיום 9/5/17) ו - UFX (מיום 21/6/17) [ראו נספח 25 לתצהיר מיכל אלון]. אציין כי אין בידי לקבל הערתו של הבנק ולפיה לא די באישורי המס אשר הועברו וזאת, הואיל ובמסגרתם מפורט כי החברות הלקוחות משלמות מס כדין ואילו הבנק מבקש גם אישור ולפיו שולם מס במקור באשר לכל הכספים בחשבונות המעבירים - קרי, אישור הנוגע לניכוי מס במקור ללקוחות הקצה של לקוחות התובעות [ראו סעיף 39.2 לתצהיר לוטם וסעיף 15 לסיכומי התשובה מטעם הבנק]. באשר לטענה זו הרי שראשית, הובהר על ידי רואה החשבון של החברות הלקוחות כי מסמך כאמור לא יומצא באשר אינו עולה בקנה אחד עם הכללים החלים על משרדי רואה החשבון המלווים את הלקוחות [ראו נספח 26 לתצהיר מר מיכל]. יתרה מכך, הנני סבורה כי מדובר באישור מרחיק לכת, באשר להלכה ולמעשה תכליתו לברר גם תשלום המס על ידי לקוחות הקצה - אשר בעיני דרישתו אינה סבירה וחורגת מרחק רב מהחקירות והדרישות אשר שומה על הבנק לבצע במסגרת חובותיו.
71. זאת אף זאת, הוסרו החשדות באשר ללקוחות הקצה של החברות הלקוחות -
בהקשר זה ובאשר ללקוחות הקצה של לקוחות התובעות, הרי שסופקה רשימת מדינות לקוחות הקצה של כלל הלקוחות וכן, סופקו מסמכי מדיניות של כלל החברות לקוחות התובעות המלמדים על כך שאלו מפעילות מדיניות "הכר את הלקוח" אשר נועדה להסיר חשדות אלו, כמו גם חוסמות את האפשרות לפעילות של מי שהינו אזרח של מדינת אויב.
עוד העיד מר יואב שיניצקי מפורשות [בדיון מיום 12/6/18 בעמוד 240 שורות 31-33, בעמוד 238 שורות 4-6 ובעמוד 241 שורה 9] כי הגם שניתן לשווק גם לסוריה, לבנון, ירדן ועירק, הרי שבפועל זה לא קורה ואין שיווק אקטיבי ללקוחות המצויים במדינות בסיכון או מדינות אויב. עוד העיד כי אין לתובעות כל קשר ללקוחות קצה שלא הופנו על ידה, קרי ללקוחות קצה במדינות שהתובעות אינן משווקות להן באופן אקטיבי [עמוד 248 שורות 3-10]. בהקשר לכך, העיד גם מר מיכל כי התובעות מונעות פעילות של לקוחות קצה אשר אינם נמצאים ברשימת המדינות המותרת וזאת, על ידי זיהוי כתובת IP של הלקוחות [ראו עדותו מיום 24/5/18 בעמוד 49 שורות 4-5].
בכל הנוגע לכך שמר מיכל התייחס אל לקוחות הקצה של לקוחות התובעות כאל "לקוחות קמעונאים", הרי שאמנם במסגרת עדותו הבהיר מר מיכל כי לא מדובר בלקוחות מוסדיים [ראו עדותו בעמוד 48 שורה 10 ושורות 11-17]. באשר לעדותו זו התייחס הבנק בסיכומיו תוך טענה ולפיה בהתייחסותו ללקוחות הקצה כאל "קמעונאים", ניסה מר מיכל להטעות את הבנק. אלא, שהבנק בטיעונו זה מתעלם מההסבר, המניח את הדעת, אשר ניתן על ידי מר טולדנו בעדותו לעניין זה. כך, במסגרת עדותו הסביר טולדנו כי המקור לכך שמר מיכל התייחס ללקוחות הקצה כאל לקוחות קמעונאים נובע מתרגום לא טוב של המינוח retail forex client - כך, לעניין זה הסביר כי החברות המפעילות את הפלטפורמות של המסחר נקראות : retail forex broker ומשכך, נקראים לקוחותיהן: retail forex client ואולם, אין מדובר בלקוחות קמעונאים בהתאם לפירוש הרווח למילה "קמעונאות" כ"מוסדי"[ראו עדותו בעמודים 141-143].