שיעור הנזק וחלוקתו
55. התובעות עתרו לפצותן בגין אי-מתן הודעה זמן סביר מראש בדבר ביטול הסכם ההפצה; הפרת הסכם ההפצה, פגיעה במוניטין והתנהגות בחוסר תום לב; אי אספקת מוצרים; מכירת מוצרים במחירים נמוכים מהצפוי; פרסום ושיווק מוצרי טיימינג לאחר ביטול הסכם ההפצה; יצירת בניית ופיתוח מוניטין ושוק מסחרי בישראל.
נידרש לטענות אלה כסדרן.
היעדר הודעה "זמן סביר" מראש בטרם ביטול הסכם ההפצה
56. לטעת התובעות, ביום 08.03.2014 הודיעה טיימינג באופן מפתיע וללא מתן התראה מוקדמת על ביטול הסכם ההפצה [נספח 23 ל-ת/1].
אייל הסביר כי כפי שעולה מחשבוניות מכירה של מוצרי טיימינג על ידי התובעות [נספח 11 ל-ת/1], ומחשבוניות רכישת מוצרי טיימינג על ידי התובעות [נספח 10 ל-ת/1], רווחי התובעות ממכירת מוצרי טיימינג במשך שנה אחת עומדים על סך 3,331,342 ₪. הואיל והתובעות שימשו כמפיצות בלעדיות של מוצרי טיימינג במשך 16 שנים, הרי שזמן סביר להודעה מוקדמת לביטול הסכם ההפצה הינו 24 חודשים. בנסיבות אלה העמידו התובעות ראש נזק זה על סך 6,662,684 ₪ (שנתיים X 3,331,342 ₪).
57. טיימינג התנגדה לפיצוי התובעות בגין ראש נזק זה מכמה סיבות:
א. התובעות הן שהודיעו על ביטול הסכם ההפצה, עת שלחו ביום 06.03.2014 מכתב דרישה לפיצוי בסך חצי מיליון דולר בגין המכירה שבוצעה על ידי טיימינג לאברבוך [נספח 22 ל-ת/1]. מכתב זה, לטענת טיימינג, "טורף" את הקלפים ומהווה שבירת הכלים וסתימת הגולל על היחסים בין הצדדים [סעיף 95 לסיכומי טיימינג].
ב. התובעות הפרו חדשות לבקרים את הסכם ההפצה כאשר במשך שנים רבות מכרו את מוצרי DTC ללא קבלת אישורה של טיימינג מראש.
ג. תקופת ההודעה המוקדמת המבוקשת על ידי התובעות – 24 חודשים – הינה בלתי סבירה.
ד. לא ברור כיצד ניתן לבסס את הסעד המבוקש על רווחים אשר נטענים על בסיס חשבוניות בלבד.
58. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים במחלוקת זו, התרשמתי כי המכתב ששלחה טיימינג לתובעות ביום 08.03.2014 מהווה הודעת ביטול להסכם ההפצה. במכתב זה כתבה טיימינג באופן מפרש כי: "… we cannot continue our business relationship at this moment…" [נספח 23 ל-ת/1].
בעדותה לפניי הסבירה גברת פונג כי מערכת היחסים החוזית בין הצדדים הופסקה "בגלל המכתב [המכתב ששלחו התובעות לטיימינג ביום 06.03.2014 – א.ש.], אם היינו ממשיכים לספק לתובעים את הסחורות לא היינו מקבלים כל כסף כי הם היו אומרים שהיו מנכים את זה מאותו חוב נטען של חצי מיליון דולר" [פר' עמ' 41, ש' 7-5].
אינני מקבל את טענת טיימינג לפיה המכתב שנשלח על ידי יעד ביום 06.03.2014, מהווה ביטול של הסכם ההפצה [המכתב צורף כנספח 22 ל-ת/1]. במכתב זה, התריעה יעד מפני נזקים שנגרמו לה בגין הפרת הסכם ההפצה על ידי טיימינג, בין היתר, עת מכרה את מוצריה לאברבוך. את הנזקים בגין הפרה זו העריכה יעד בסך 500 אלף דולר. אולם, הלכה ולמעשה הודיעה יעד על קיזוז סך 80,041 דולר בגין חשבוניות פתוחות שעמדו לחובתה אצל טיימינג בגין רכישות מוצרים.
אכן, מקום בו הודעת הקיזוז ניתנה שלא כדין יש בכך להוות הפרה של ההסכם [ראו: מנחם מאוטנר, "קיזוז", דיני חיובים – חלק כללי, 462, 475 (דניאל פרידמן עורך, תשנ"ד-1994)]. אולם בענייננו, הודעת הקיזוז נעשתה כדין, שכן כפי שנמצא לעיל, מכירת מוצרי טיימינג ישירות לאברבוך היוותה הפרה של הסכם ההפצה על ידי טיימינג.
זאת ועוד: טיימינג לא העלתה טענה כנגד הקיזוז עצמו. כך, לא נטען כי מדובר בסכום בלתי קצוב או כי מדובר בקיזוז סכום שלא מתוך עסקה אחת [ראו: ע"א 725/87 חברת ביר-טל סחר ומזון בע"מ נ' חברת אוליבקס בע"מ, פ"ד מד(1) 177 (1989)].
יתר על כן, גם הסכום הנקוב שקוזז בפועל במסגרת הודעת הקיזוז (80,041 דולר) נחזה על פניו כסביר בהתחשב בהיקף ההפרה מצידה של טיימינג (לעניין כימות הנזק בגין הפרה זו של הסכם ההפצה נידרש בהמשך). במובן זה, עמדה פעולת הקיזוז מצידה של יעד בתכליתה של זכות הקיזוז: "מניעתו של ... אי הצדק הנגרם מכך שצד נדרש לקיים את חיובו בה בשעה שהחיוב כלפיו הופר" [ע"א 1226/90 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' הסתדרות הרבנים דאמריקה, פ"ד מט(1) 177, 199 (1995); ע"א 8850/10 שיר משכנות ותיקים בע"מ נ' הליגה למניעת מחלות ריאה תל אביב, פסקה 26 בפסד דינו של השופט צ' זילברטל (פורסם בנבו, 20.08.2013)]. מכאן שלא נפל פגם בהודעת הקיזוז אשר נשלחה על ידי יעד לטיימינג ביום 06.03.2014.
ויודגש - ככל שטיימינג ביקשה לחלוק על היקף הנזק לו טענה יעד, או אם חששה מאי-תשלום עבור מוצרים שיוזמנו על ידי יעד, יכולה הייתה להתנות את המשך משלוח הסחורה בתשלום מראש (במזומן) או בתשלום כנגד מסירה. אם הייתה נוקטת בדרך מידתית זו, היה הדבר מתיישב עם חובת תום הלב אשר נדרשת מצדדים לחוזה: "סביר הוא, שלאורך דרכם המשותפת של הצדדים יתקלו בבעיות שונות שידרשו גמישות מסוימת ואף סטייה ממה שקבוע היה מלכתחילה" [עניין EXIMIN , בעמ' 83]. אולם, טיימינג בחרה לבטל את הסכם ההפצה לאלתר. תגובה זו מצידה של טיימינג אינה מתיישבת עם חובת תום הלב שמקבלת משקל מוגבר עת עסקינן בחוזה יחס וחלה ביתר שאת על טיימינג כמי שהפרה את הסכם ההפצה.
לא נעלמה מעיני "ההנחה" שניאותה טיימינג להעניק לדסקו וליעד על מחיר 14,000 פריטים במסגרת הודעתה מיום 18.10.2014 [נספח 21 ל-ת/1]. אולם, בחינת ההנחה מלמדת כי היא נועדה לאפשר לדסקו וליעד להתמודד עם הצפת השוק המקומי על ידי אברבוך, וירידת המחירים שנוצרה בעקבותיה. ברם, ההנחה שכללה הפחתה של כחצי דולר למוצר (על כמות מוצרים מוגבלת) אינה יכולה להיחשב כפיצוי ראוי וסביר בגין ההפרה המאסיבית והיסודית של הסכם ההפצה על ידי טיימינג.