64. ברם, כפי ששנינו, יעד ודסקו הפיצו במקביל גם את מוצרי DTC. הפצה מקבילה זו, של מוצרים דומים ומתחרים של שתי יצרניות סיניות (טיימינג ו – DTC) הייתה מחויבת בקבלת אישורה של טיימינג על פי הוראת הסכם ההפצה:
"'Desko' undertakes not to import similar products to the ons sold by 'Taiming' from firms in Hong Kong or China, unless approved by 'Taiming'."
65. נוכחנו כי יעד ודסקו לא קיבלו אישור מפורש להפיץ את מוצרי DTC בהיקף של 20% ממכירות מוצרי טיימינג. יתר על כן, חרף התראות חוזרות ונשנות מצד טיימינג להפחתת מכירת מוצרי DTC והגברת המכירה של מוצריה, המשיכו יעד ודסקו למכור את המסילות והמגירות של DTC. אייל לא שעה להפצרות אלה ונותר נאמן לאסטרטגיה שהוא הגה - הפצה מקבילה של שתי החברות מתוך כוונה לתמרן את ההפצה ביניהן ולשמור על בכורתה של טיימינג, גם במחיר החדרת מוצרי המסילות והמגירות של DTC לשוק הישראלי. אולם, לדסקו וליעד צמח גם רווח משני מאסטרטגיה זו - היא אפשרה להן "לרקוד על שתי החתונות" ולשמר לעצמן את מעמדן כמפיצות בלעדיות גם של טיימינג וגם של DTC.
בכך, הפרו דסקו ויעד את חובת הנאמנות שמוטלת עליהן כמפיץ בלעדי, עד כדי הפרת חובת תום הלב. דסקו ויעד אף לקו בכניסה לניגוד עניינים מובנה מעצם ההפצה "הבלעדית" הכפולה. דוגמא מובהקת להשלכות של ניגוד עניינים זה, שעלתה מהראיות שהובאו לפניי, היא העברת מוצרים של DTC לטיימינג לצורך שיפור מוצריה של טיימינג [סעיף 59 ל-ת/1]. נסיבות אלה מלמדות על הפרת חובת האמון שמוטלת על דסקו ויעד כמפיצות בלעדיות [להרחבה באשר לסוגיית האמונאות, ראו: עמיר ליכט דיני אמונאות: חובת האמון בתאגיד ובדין הכללי (2013); עמיר ליכט "חובות אמון-אימתי?" חובות אמון בדין הישראלי 35, 37-36 (2016)].
66. בהינתן כי גם לדסקו וגם ליעד תרומה להפרת הסכם ההפצה, בין אם מכוח אשמן התורם ובין אם מכוח הפרת חובת תום הלב או חובת האמון כמפיצות בלעדיות, ישנה הצדקה לבחון את חלוקת הנזק בין שני הצדדים. בחינה זו תיעשה על יסוד השיקולים אותם שנתה השופטת (כתוארה דאז) ד' בייניש בעניין רונן, בעמ' 227:
"בחלוקת הנזק יש להביא בחשבון את היחס בין חומרת ההפרות של הצדדים, ראוי להתחשב במידת האשם שדבק בפעולותיו של כל אחד מהם, ויש להשוות את התרומה הסיבתית של כל אחת מההפרות לנזק. במקרים מסוימים יש מקום להבחין בין המשקל שניתן לאינטרס ההסתמכות של הצדדים לבין זה הניתן לאינטרס הציפייה. במקרים אחרים יש לבחון אם מטעמים של מדיניות משפטית ראוי להטיל על צד אחד לחוזה אחריות רבה יותר. שיקולים אלו ואחרים יובאו בחשבון כשהמטרה היא חלוקה צודקת של הנזק בהתחשב במאפייניו של המקרה הנדון"