[פר' עמ' 13, ש' 13-4]
וכן:
"... אם מישהו היה מקבל את מסילות דיטיסי אני מניח שהייתי נפגע באופן מהותי ולכן בהצעה עם סנדרה החלטנו שאנחנו נקנה במינונים נמוכים את המוצרים של דיטיסי ובכל אחד מהמיילים שהיא כותבת או מתרעמת לגבי המכירות היא מציינת שהיא יודעת [שהתובעות רוכשות מוצרים מחברת DTC - א.ש.], זה לא סוד."
[פר' עמ' 13, 27-25]
24. בהמשך הסביר אייל כי גם מר הו (Mr. Wu), בעל השליטה בטיימינג ומי ששימש כנשיא החברה (להלן – מר הו), וגם גברת פונג נתנו אישורם לתובעות למכור מוצרי DTC הדומים למוצרי טיימינג, עם זאת, "לא גיביתי כל שיחה שנוהלה בינינו באיזשהו תרשים שביקשתי שיאשרו את מה שדיברנו בשיחה האחרונה" [פר' עמ' 27, ש' 14-11]. וכן: "... לא רואים את זה בכתובים, אבל בדיבורים ככה אנשים מדברים וככה דיברנו" [פר' עמ' 28, ש' 7-6]. לגרסתו, באמצעות מכירת מוצרי DTC הדומים למוצרי טיימינג, על ידי התובעות, קיוו הצדדים, כי תישמר הבכורה של טיימינג בשוק הישראלי [סעיף 50 ל-ת/1]. כך, סוכם כי התפלגות סך המוצרים שהתובעות תרכושנה מסין תהיה כ-80% מטיימינג וכ-20% מ-DTC [סעיף 49 ל-ת/1; פר' עמ' 15, ש' 3; נספח 16 ל-ת/1]. לאחר מכן ביקשה גברת פונג מהתובעות "להיות יותר אגרסיביים ולהוריד את דיטיסי לרמה של 5% ולא של 20%" [פר' עמ' 15, ש' 7-6].
אייל הסביר כי חרף האמור, לא הוריד את מכירותיה של DTC לרמה של 5% משום שזה "היה מסכן את האסטרטגיה שבחרנו" [פר' עמ' 15, ש' 34-33]. ובהמשך: "אם הייתי מוריד לרמות של 5% זה היה מסכן את האסטרטגיה שלנו והסיכוי שדיטיסי היו מתרעמים לרמות של אחוז מכירה נמוך זה היה יכול להוביל לתוצאה שהם היו פונים לספק מקומי אחר ולבקש ממנו לשווק את המוצרים, אני מקווה שהם היו עושים את זה בהבנה" [פר' עמ' 16, ש' 7-5].
25. מנגד, גברת פונג הסבירה כי טיימינג מעולם לא נתנה את אישורה מראש לתובעות לייבא ולשווק מוצרים דומים למוצריה, שיוצרו על ידי DTC. בסוף שנת 2010 נודע לטיימינג כי התובעות מייבאות ומוכרות מוצרי DTC אשר דומים לאלה של טיימינג, ללא הסכמתה, ובכך גורמות לנזקים ולהפחתת היקף המכירות של מוצרי טיימינג בישראל באופן מהותי [סעיף 30 ל-נ/1; פר' עמ' 38, ש' 32]. לאחר שהתובעות חזרו והבטיחו כי הכמויות הנרכשות על ידן מ-DTC הן כמויות קטנות וכי רכישות אלה נעשות אך ורק על מנת לייצר חסם למוצרי DTC בישראל ולמנוע את השתלטותה על השוק המקומי, המשיכו הצדדים ב"עסקים כרגיל" [סעיף 20 ל-נ/1]. וכך עלו הדברים מעדותה של גברת פונג: