18. עוד אציין את אמרת בית המשפט העליון בבש"א 457/01 קרליץ נ' פקיד הבחירות לעיריית באר שבע (פורסם בנבו, 25.4.01) לפיה "מאז חקיקתו של חוק יסוד כבוד האדם וחרותו ולאור ההגנה הקבועה בסעיף 3 שבו על הקניין, יש מקום לשינוי בדרך הפרשנות של הוראות הפטור הכלולות בתקנות האגרות. לדידי, יש ככלל, מקום לפרש את דיני האגרות בדרך ליברלית, באופן שבמקרה של ספק לגבי עצם חיוב ההליך בתשלום אגרה יועדף הפירוש המקל עם המתדיין". אף בכך יש כדי לתמוך בפרשנות המקלה עם התובעים לעניין גובה האגרה שעליהם לשלם, כמובן מבלי שתינתן בכך יד לניסיונות להגיש תביעות במתכונת שתכליתה היא אך ורק לחמוק מתשלום אגרה.
סיכום
19. במקרה זה לא מצאתי כי התביעות הוגשו והסעדים התבקשו באופן שתכליתו היא התחמקות מתשלום האגרה, ומבלי להביע עמדה באשר לסיכויי תביעתם של המשיבים, הרי ככל שמדובר בסיווגה של התביעה לצורך תשלום אגרה, אין מקום לקבוע כי מדובר בתביעה לסעד כספי.
--- סוף עמוד 6 ---
20. נוכח כך, מסקנתי היא כי אין להשית על המשיבים אגרה נוספת לפי שווי המניות הנתבעות, וכי תשלום האגרה בסכום קצוב נעשה כדין.
21. המבקשים ישלמו לכל אחת מקבוצות המשיבים הוצאות הבקשה בסך 5,000 ₪.
ניתנה בסמכותי כרשם היום, ט"ו כסלו תשע"ד, 18 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.
יחזקאל קינר