16. המבקשים הציגו החלטה אחרת של כב' השופט אורנשטיין בבש"א 16616/07 אביב מגדלי אפקה בע"מ נ' מוסדן בע"מ (פורסם בנבו, 3.12.2007) (להלן: "פרשת אביב"). שם בוטל הסכם פשרה, ובעקבות ביטולו נתבע סעד של השבת מניות וטובות ההנאה הגלומות בהן. נקבע שם כי מדובר בתביעה כספית, ואין בהכתרתה כסעד הצהרתי כדי לשנות זאת, שכן על בית המשפט לבחון את המהות. נקבע כי על התובעים לשאת בתשלום אגרה לפי שווי המניות, ולא בסכום קצוב. לכאורה החלטה זו תומכת בטענות המבקשים, אלא שהחלטה זו נבחנה במסגרת פרשת ארנון וכב' השופט אורנשטיין אבחן בין שני המקרים. הוא הסביר כי בפרשת אביב ראה לנכון לחייב את התובעים בתשלום אגרה לפי שווי ולא בסכום קצוב, מחמת שנתבע במקרה האמור גם סעד
--- סוף עמוד 5 ---
כספי מובהק. עוד הוסיף כי באותו עניין דובר על הסכם פשרה וביצוע השבה, אשר מגלמת מכוח עצמה, שווי כספי שאינו נופל מהסכום ששולם בעת שהועברו המניות.
17. המבקשים סברו כי יש בהחלטת בית המשפט העליון ברע"א 8353/10 קיבוץ אורים נ' רשות השידור (פורסם בנבו, 5.7.2011) (להלן: "פרשת קיבוץ אורים") לסייע לעמדתם. לגרסתם, המשותף לפרשת קיבוץ אורים ולמקרה שבפנינו הוא שבשני המקרים קבלת התביעה ומתן הסעד ההצהרתי יאפשרו לתובעים לקבל סעד כספי ללא נקיטת הליכים משפטיים נוספים. משכך, סבורים המבקשים כי, כמו בפרשת קיבוץ אורים, גם כאן יש לחייב את המשיבים בתשלום אגרה בעבור הליך ששוויו ניתן לביטוי בכסף. אינני מקבל את טענתם. בפרשת קיבוץ אורים הגישו המבקשים תביעה לסעד הצהרתי בדבר זכות קיזוז העומדת להם בשל הנחה באגרת טלוויזיה אשר היו זכאים לה, לטענתם, ולא ניתנה להם. נוכח מגבלות ההתיישנות שחלו על התביעה, הוגשה התביעה כתביעה לסעד הצהרתי, והמבקשים נקבו בסכום של 21 מיליון ש"ח, לגביו טענו לקיזוז. בשל נסיבות המקרה ובהתחשב באופייה של זכות הקיזוז ובכך שאם תינתן למבקשים, הם לא יידרשו לנקוט הליכים משפטיים נוספים לשם קבלת הסעד הכספי, נקבע כי יש לראות את תביעתם כתביעה לסעד כספי כתוצאה מסעד הצהרתי. אין לגזור גזירה שווה בין פרשת קיבוץ אורים לענייננו. זכות קיזוז היא זכות כספית לכל דבר, שכן מדובר בזכות כספית גרידא, ולכן לא היו נדרשים התובעים שם להגיש תביעה כספית נוספת, אם יזכו בתביעתם. בענייננו, מדובר במניות שהן נכס בעל ערך כספי, אך לא בזכות כספית, וכשם שצווים הצהרתיים וצווי עשה בנוגע לנכס כגון רכב, למשל, נחשבים כסעדים שרואים את שוויים כבלתי ניתן לביטוי בכסף, ככותרת תקנה 3 לתקנות, כך גם לגבי מניות. השאלה האם יידרש הליך נוסף לאחר קבלת הסעד המבוקש בתביעה הנוכחית, אם לאו, אינה השאלה המכרעת, וגם אם לא יידרש סעד כזה, אין משמעות הדבר כי התובענה הינה לסעד כספי בגינו יש לחייב באגרה מלאה.