--- סוף עמוד 4 ---
13. עינינו הרואות, כי בכל המקרים שאוזכרו לעיל נתבעו סעדים כספיים מפורשים, או שמשמעותם האופרטיבית של הסעדים ההצהרתיים שנתבעו הייתה העברת סכום כסף לידי התובעים. התביעה שבפנינו נבדלת ממקרים אלו בכך שגם אם לסעד המבוקש ישנו שווי כספי הניתן לכימות, אין משמעותו האופרטיבית כי המבקשים יחויבו בתשלום כספי למשיבים. בהקשר זה ראויה לציון הלכה שנקבעה על ידי בית המשפט העליון בע"א 1194/91 פלצמן נ' גזברות בית המשפט המחוזי, פ"ד מו(1) 562 (1992) (להלן: "הלכת פלצמן"), אשר קבעה כי תביעות לסעד הצהרתי בדבר העברת מניות, הן תביעות שלא ניתן לשום את שווין בכסף לצורכי אגרה, אף אם הן ניתנות לכימות. המבקשים טענו כי הלכה זו אינה מחייבת כיום, מכיוון שנידונה לפי התקנות בנוסחן הקודם, אלא שבעניין זה לא חל שינוי בתקנות האגרות החדשות, לעומת אלה שהיו תקפות קודם לכן.
14. החלטה רלוונטית ביותר לענייננו ניתנה בבש"א 11339/06 ארנון נ' פיוטרוקובסקי (פורסם בנבו, 31.12.2008) (לעיל ולהלן: "פרשת ארנון") ע"י כב' השופט אורנשטיין. בפרשת ארנון נחלקו הצדדים ביניהם באשר לאופן חיוב התובע באגרה, וזאת לאור הסעדים שביקש למתן צו הצהרתי לפיו מחצית ממניות הנתבעים שייכות לו, וכן לצו עשה להעברת מחצית המניות האמורות לידיו. כב' הרשם אורנשטיין קיבל את עמדת התובע, וקבע כי האגרה ששולמה על ידו שולמה כדין, וכי אין לחייבו בתשלום אגרה נוספת בגין שווי המניות שנתבעו על ידו. כב' הרשם אורנשטיין קבע כי מניות נכללות במושג "נכס", וכי נוסח התקנות העדכני מכיר בתביעה למסירת חזקה בנכס, בגדר "הליכים שרואים את שווים כבלתי ניתנים לביטוי בכסף", בגינם משולמת אגרה בסכום קצוב, וזאת בניגוד לנוסח התקנות הקודם, אשר לכאורה מנע את ההכרה בתביעה למתן צו למסירת חזקה בנכס, כתביעה שאינה ניתנת לביטוי בכסף (ר' סעיף 14 להחלטתו). הסברי כב' השופט אורנשטיין והניתוח שנעשה על ידו באותה החלטה מקובלים עלי. גם בענייננו התבקשו סעדים הצהרתיים וכן צווי עשה, ולא ניתן לקבל את טענת המדינה כאילו התבקש בענייננו סעד הצהרתי בלבד על מנת להתחמק מתשלום האגרה.
15. השופט אורנשטיין התייחס גם להלכת פלצמן, וקבע כי הגם שהלכת פלצמן נידונה לפי נוסח התקנות הקודם, אין בתקנות החדשות שינוי לעניינה, ויישומה הביאו לידי מסקנה לפיה התביעה שבפניו היא הליך שאינו ניתן לביטוי כספי (ר' סעיף 15 להחלטתו).