.26דעתי הינה איפוא, כי מועד הפירעון של חוב, הנוצר בשל משיכת יתר ושלא נקבע בהסכם בין הצדדים מועד לפרעונו, הוא תוך זמן סביר לאחר המשיכה, במועד שהנושה מודיע עליו לחייב. אם הנושה נמנע מהודעה, יחול מועד הפירעון בסיום הזמן הסביר. מועד זה נקבע בהתחשב בנסיבות העניין, והוא עשוי לנוע מזמנים קצרים ביותר לתקופות ארוכות, הכול בהתאם לציפייה הסבירה של הצדדים. חברי, השופט ש' לוין, הציג בפתח פסק-דינו בערעור את השאלה, אם תקופת ההתיישנות בחוב, הנוצר במשיכת יתר שלא נקבע מועד לפרעונו, מתחילה
--- סוף עמוד 290 ---
מיום היווצרות היתרה או מיום הדרישה? לדעתי, קיימת אפשרות שלישית, אשר בה עלינו לבחור, ועל פיה ההתיישנות מתחילה עם עבור הזמן הסביר לפרעון החוב. פתרון זה עולה בקנה אחד עם דיני ההלוואה הכלליים ועם דיני ההלוואה החלים במשיכת יתר. הוא תואם את פסיקתנו באשר ליתרה לזכות הלקוח. הוא מתיישב עם דיני ההתיישנות ומדיניותם.
מן הכלל אל הפרט
.27בית המשפט המחוזי דחה את התביעה על הסף. על-פי גישתו שלו, משעברו שבע שנים מיום משיכת היתר, עילת התביעה בגינה מתיישנת. על-פי מה שנראה לי כדין (המצוי והרצוי), עילת התביעה ותחילת מרוץ ההתיישנות מתחילות כעבור הזמן הסביר לפרעון יתרת החובה. מועד זה יכול שהחל בסמוך למשיכת היתר, ועל-כן התיישן. מועד זה יכול שהחל כעבור זמן, ועל-כן טרם התיישן. נמצא, כי כדי להשיב על שאלת ההתיישנות יש לקבוע את המועד הסביר שבסופו התגבשה עילת התביעה, ולשם כך יש לבחון את נסיבות העניין. אין מקום איפוא למחיקה על הסף, אלא יש להשיב התיק לערכאה הראשונה, על-מנת שתקבע, על רקע הנסיבות, מתי התגבשה עילת התביעה לראשונה, ואם מועד ההתיישנות חלף בטרם הוגשה התביעה.
אשר-על-כן יש לקבל את העתירה ולהחזיר התיק לערכאה הראשונה להמשך הדיון בשאלת ההתיישנות, ואם הערכאה הראשונה תגיע למסקנה כי התביעה לא התיישנה, תמשיך לדון בה לגופה. המשיב יישא בהוצאות העותר, לרבות שכר טרחת עורך-דין, בסכום כולל של 000, 5ש"ח.
השופטת ש' נתניהו: אני מסכימה. השופט א' גולדברג: אני מסכים. השופט ת' אור: אני מסכים.
השופט ש' לוין: הרעיון שיש לפתור את המחלוקת בין בעלי הדין בדרך הביניים המוצעת על-ידי חברי הנכבד, השופט ברק, לא עלה בטיעוניהם של הפרקליטים, לא בגלגול הראשון שלפנינו ולא בדיון הנוסף, כפי שגם לא נטען לפנינו שיש להבחין בין חוב זמן פרעונו עם דרישה לבין חוב המייצג יתרת חובה בחשבון עובר ושב של לקוח בבנק. עם זאת, נראים לי שני הפתרונות, שלי ושל חברי הנכבד, השופט ברק, לגיטימיים; יתרונו של הפתרון, המוצע על-ידי השופט ברק, הוא, שהוא מסיר עיוות לוגי הקיים בכלל ארכאי שמקורו במשפט המקובל; חסרונו - שהוא יוצר אי-ודאות לגבי תחילתה של תקופת ההתיישנות.