39. כמו כן נטען כי שגה בית המשפט כאשר קבע כי יש להפחית מחלקו של רובין את הסכום המלא הכולל מע"מ של עמלות שקיבל מחברות הביטוח הראל והכשרה בעוד שאת חלקו של המע"מ מסך כל העמלות, העומד על כ-11,000 ש"ח העביר רובין זה מכבר לידי רשויות מע"מ. עוד שגה בית המשפט בכך שלא הורה למומחית לבצע התאמות בעת הערכת השווי בקשר לדיבידנדים שחולקו בסוף שנת 2010, שכן בעוד שהוא קיבל את חלקו לפי שיעור אחזקות העומד על 15 מתוך 77 מניות, בית המשפט קבע כי רובין רכש 5 מניות נוספות והוא לא קיבל הלכה למעשה את החלק היחסי הנוסף של הדיבידנד לו הוא היה זכאי.
לבסוף נטען כי על בית המשפט המחוזי היה לתת משקל משמעותי במסגרת פסק הדין להתנהלותו הפסולה והכוחנית של גרובר.
טענות גרובר
40. מנגד טען גרובר כי טענותיו של רובין חסרות שחר ועוגן ראייתי. רובין מבקש לערער על קביעות עובדתיות ברורות בפסק הדין המבוססות היטב בחומר הראיות ומתוך התרשמותו של בית המשפט המחוזי מאמינות העדים. באשר ל-6 המניות הנוספות שרובין טען כי רכש, הודגש כי רובין לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי אכן רכש מניות מעבר ל-15 המניות הרשומות על שמו, והוא גם לא הציג כל גרסה מדוע לא נרשמו המניות הנוספות שנרכשו על ידו כביכול.
41. מטבע הדברים, גרובר גם טען כי יש לדחות את טענות רובין נגד הערכת השווי שערכה המומחית. כך נטען כי אין לקבל את הטענה כי היה על המומחית להימנע מלעשות שימוש בנתונים הכספיים לשנת 2011 משעסקינן בעניין מקצועי המצוי בתחום מומחיותה של המומחית, שהמומחית כלל לא נחקרה עליו. כמו כן, קביעת בית המשפט כי יש להפחית את רווחי החברה מלפני שנת 1998, מעוגנת היטב בלשון ההסכם בין הצדדים.
42. גם לא היה מקום לטענות רובין בנוגע להפחתה בשל הערבויות, זאת בייחוד בהתחשב בכך שבית המשפט קיבל כאמור בהחלטה מיום 8.9.2016 באופן חלקי את עמדת המומחית, על פיה אין מקום להפחית משווי החברה ערבויות שסיכויי מימושן נמוכים ובסופו של יום התקבלה החלטה להפחית סכום נמוך יותר, וזאת לטובת רובין.
43. לבסוף נטען כי לא ניתן לקבל את טענת רובין שהיה על המומחית לבצע התאמות לדיבידנדים בהתאם לשיעור אחזקותיו של רובין בחברה מידי שנה ושנה, שכן מהנתונים עלה כי ביצוע השוואת דיבידנדים היה מוביל למסקנה כי היה על רובין להשיב לחברה מאות אלפי שקלים בגין דיבידנדים שחולקו לו ביתר בכל שנותיו כבעל מניות בחברה.
דיון והכרעה
44. לאחר עיון בחומר שהוגש על ידי הצדדים ושמיעת טענותיהם בדיון שנערך לפנינו, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את שני הערעורים וכך אציע לחבריי לעשות. להלן טעמיי לכך.