לא כך הוא; מקורות הסבירה בתביעתה, כי שמריה ביקש ממנה לוותר על האופציה שהוקנתה לה בהסכם היזמות ואמר לה שהוא קיבל הצעות לרכישת הקרקע במחיר גבוה יותר וכי בהסכם הפיצוי נקבעו "דמי היציאה" בסך 2.5 מיליון ₪ למקרה שהמקרקעין יימכרו לצד ג' עד למועד מסוים, שהוארך, כאמור לעיל.
התנהלות מקורות תואמת את תוכן הסכם הפיצוי, בו נקבע יום 6.4.2010 כמועד אחרון שאם עד אליו לא יימכרו המקרקעין לצד ג', תהא מקורות זכאית לממש את האופציה (במחיר מופחת מהסכם היזמות). מנספחי תביעת מקורות עולה, כי המועד הוארך, מפעם לפעם, בסופו של דבר - עד ליום 12.8.10, כאשר נקבע כי לאחר מועד זה, הבחירה היא בידי מקורות - לבצע את העסקה או לקבל את הפיצוי.
ואמנם, כאשר הגיע המועד האחרון, בחרה מקורות בביצוע העסקה; במכתב מיום 10.8.2010, הודיעה מקורות לשמריה כי: "לאור הצהרתך כי תוקפה של האופציה לרכישת הקרקע, שניתנה לצד ג, יפוג ב 11 באוגוסט 2010, ברצוננו לממש את זכות הרכישה, בהתאם לאמור בהסכמים ובמכתבינו הקודמים".
164. הנה כי כן, לאורך כל הדרך עמדה מקורות על קיום העסקה, היינו - בחרה באופציה שניתנה לה לרכישת המגרשים. אמנם, בתביעתה תבעה מקורות את הפיצוי (ולא את קיום העסקה), אולם זאת - רק לאחר שנודע לה בחודש אפריל 2011, כי הזכויות נמכרו "מאחורי גבה" לצד ג' (כאמור בסעיף 6ו' ו- ט' לתביעתה), כך שלא נותרה לה ברירה.
ראו, למשל, מכתב מקורות מיום 16.4.10, בו הודיעה מקורות לשמריה, כי "הואיל ומכירת חלקה 13 בגוש 10121 לצד ג' הוסכמה אך טרם נחתמה" היא מסכימה להאריך את המועד עד ליום 29.4.10 וכן מכתבה מיום 10.8.10, בו הודיעה מקורות לשמריה, כי ככל שהמגרשים לא נמכרו לצד ג', הם מבקשים "לממש את זכות הרכישה, בהתאם לאמור בהסכמים ובמכתבינו הקודמים".
165. לא למותר לציין, כי בחינת מועדי המכתבים ששלחה מקורות, ובהם הודיעה על רצונה במימוש האופציה, אל מול המועדים בהם התגבשה עסקת ס.א.ל, כמו גם תוכנם של מכתבי מקורות, מעידים על כך שעסקת ס.א.ל החלה להתגבש במקביל למכתבי מקורות. עובדה זו תומכת בטענת התובעים, לפיה נתבעים 3-1 סירבו לאפשר למקורות את מימוש האופציה, בשל רצונם בהסכמים עם ס.א.ל, אשר היטיבו עמם.
166. העובדה, המוכחת, לפיה אמר לעו"ד פינקלשטיין, בכזב, כי מקורות חזרה בה מהעסקה, מעידה, באופן ברור, על שיתוף הפעולה בין שמריה לברנשטיין ועל הקנוניה ביניהם. שאחרת, לא היה ליעקב כל אינטרס לתמוך בשמריה ולהוליך שולל את עו"ד פינקלשטיין, בעניין זה, תוך שהוא נוטל סיכון של תביעה מצד מקורות. שהרי, מחיר העסקה בהסכמים הגלויים עם ס.א.ל ועם מקורות הוא זהה ורק התמורה בהסכמים הנוספים (שהוסתרו מדוד) גבוהה יותר. ובהעסקת ס.א.ל סוכם על תמורה נוספת גבוהה, משמעותית, מזו אשר סוכמה בעסקת מקורות.