27. השאלה היא, מהי מידת ההוכחה הנדרשת, בדין האזרחי, מקום בו מייחסים לצד שכנגד מעשים המהווים גם עבירה פלילית, כגון עוולת תרמית. מקובל, כי התובע יידרש להוכיח את העוולה באופן משכנע יותר מאשר "מאזן ההסתברויות" ויש אומרים - במידת הוכחה הקרובה יותר למידה הפלילית (אם כי לא באותה מידה ממש). ראו - ע"א 260/82 סלומון נ' אמונה, פ"ד לח(4), 253. אך, מה משמעות הדבר, האם נדרשת רמת הוכחה מסוג שלישי, האם יש לקבוע "דרגת ביניים"?
28. בבית המשפט העליון נחלקו הדעות בשאלה האם יש לדרוש רמת הוכחה שלישית, במישור האזרחי, שעה שמדובר בעוולות "הנושקות" לפלילים, כגון תרמית, קנוניה והונאה, או שמא יש למצוא את הפתרון בטיב הראיות אשר בכוחן להטות את מאזן ההסתברויות, או בעוצמתן. הדעות נוטות לגישה האחרונה.
כבוד השופט בך בעניין זיקרי - ע"א 475/81 זיקרי יעקב נ' כלל חב' לביטוח בע"מ, פד"י מ (1),589 (1986); (להלן: "עניין זיקרי") וכבוד השופטים שמגר ומצא בעניין לנגרמן - ע"א 6465/93 אליהו כהן נ' יוסף לנגרמן ואח', תק-על 95 (2), 1323 (להלן:"עניין לנגרמן"), קבעו כי קיימת מידת הוכחה שלישית, המצויה בין זו האזרחית לבין זו הפלילית. בגישה שונה נקטו כבוד השופט אגרנט בעניין גרינוולד - ע"פ 232/55 היועץ המשפטי לממשלה נ' גרינוולד, פ"ד י"ב 2017, 2063 (להלן: "עניין גרינוולד"), כבוד השופט ברק בעניין זיקרי, וכבוד השופט קדמי בעניין לנגרמן. שופטים אלה נמנעו מליצור רמת הוכחה שלישית ובחרו לשים דגש על "רצינות הראיה" להבדיל מ"רמת הוודאות". משמעות הדבר היא, כי לשם הוכחת טענות דוגמת תרמית וגניבה, הנטענות במסגרת תביעה אזרחית, יש צורך בכמות ורצינות ראיות, אשר יש בהן כדי לשכנע את השופט לצורך הטיית מאזן ההסתברויות. היינו - ככל שהטענות נגד הנתבעים קרובות לעבירה פלילית, על הראיות שיובאו, לשם הטיית מאזן ההסתברויות, להיות חזקות, ברורות ומשכנעות יותר.
29. בעניין גרינוולד אמר כבוד השופט אגרנט: "...ההבדל בין שתי חובות ההוכחה (הפלילית מחד גיסא- 'מעל לכל ספק סביר'; והאזרחית מאידך גיסא - 'מאזן ההסתברויות'), הוא אך הבדל של מידה או דרגה ....אף אחד משני המבחנים האמורים איננו מבחן החלטי, ובתחום כל אחד מהם עלולה להשתנות מידת ההוכחה הדרושה ממקרה למקרה, הכל לפי רצינות העניין השנוי במחלוקת... במידה שהעבירה, נשוא הדיון הפלילי, עולה בחומרתה, כך תגדל גם מידת ההוכחה, הדרושה לגביה. כן גם בדיון האזרחי תהיה תלויה מידת ההוכחה הדרושה ברצינות נשוא הענין. למשל, תידרש עדות יותר ברורה ומשכנעת במשפט אזרחי, שבו מייחסים התנהגות פלילית לאדם, מאשר זה הסובב על העילה של רשלנות".