היינו, בהינתן הסכמה קונסטרוקטיבית של הנתבע למתן סעדים הנסמכים על הפגיעה בזכות, שאינה שנויה במחלוקת, מתאפסת תקופת ההתיישנות (טל חבקין, התיישנות, ע' 195).
אותה הזכות אשר נדרש כי הנתבע יכיר בה לצורך תחולת החריג הקבוע בסעיף 9 לחוק ההתיישנות, הינה זכותה המושגית-ראשונית של התובעת:
"בחנו ומצאנו כי על פי לשון החוק, תכליתו, והגיונם של דברים, הפרשנות הראויה היא כי "זכות התובע" לפי סעיף 9 לחוק ההתיישנות היא אותה זכות בה דיבר המחוקק בסעיף 2 לחוק ההתיישנות, קרי, זכותו המושגית-ראשונית של התובע לקיום החוזה. משמעות הדבר היא, כי הנתבע אינו חייב להודות בזכותו הקונקרטית של התובע לסעד מסוים הנגזר מאותה זכות כדי להתחיל מחדש את מירוץ תקופת ההתיישנות, ודי לו שיודה בקיומה של הפרה חוזית, המצמיחה את הזכות הקונקרטית של התובע."
(ע"א 8438/09 רובאב חברה לנכסים בע"מ נ' אחים דוניץ בע"מ, סה(2) 635 (2012), פס' 34).
19. קריאה ועיון מעמיק במכתב מוכיח כי הנתבע לא הודה בזכותה של התובעת להרים מסך ההתאגדות כנגדו ובכך לחייבו בחובות הנתבעת, וממילא לא בסעד המסוים הנגזר מזכות זו. הנתבע אכן הכיר בחובות הנתבעת כלפי התובעת, אך כפר בחיובו האישי בהם:
"מהתייעצות עם עורך דין מתמחה הובא לידיעתי שע"פ מאחר ואני לא לקחתי כסף מהחברה איני מחויב לשלם חוב זה באופן אישי."
20. זאת ועוד, המכתב נמסר לתובעת במסגרת משא ומתן שהתנהל בין הצדדים, ברקע פעולות אכיפה שבוצעו כנגד הנתבע ולאור הסתייגותו מהסתייעות בעורך דין באותה עת:
"כיום מבוצעים נגדי פעולות אכיפה באופן אישי ... מהתייעצות עם עורך דין מתמחה ... בעבור זה ביקש כסף רב בסך 10,000 ₪. העדפתי ותקוותי היא שאוכל לשלם לעירייה את הסכום הנ"ל 10,000 ₪ ובכך לסיים את הפרשה באופן אישי."
21. לפיכך, מצאתי כי אין לראות במכתב הודאה המפסיקה את מרוץ ההתיישנות. עולה כי הנתבע כופר לחלוטין בחובו ורק לצורכי פשרה ומתוך שיקולי עלות ותועלת ואף חסרון כיס ולצורכי משא ומתן בלבד, נתן הצעה להסדר. לעניין זה נקבע זה מכבר כי:
"אשר לאינטרס הציבורי, יש להביא בחשבון כי אינטרס זה מצדיק עידוד מגמה של ניהול משא ומתן בין צדדים. מסמך שמועבר בין צדדים במסגרת משא ומתן ייחשב כהודאה לצורך סעיף 9 לחוק ההתיישנות, יהיה בכך כדי לפגוע בנכונות צדדים יריבים ליצור תקשורת מכל סוג שהוא ובוודאי יפגע הדבר בנכונותם לנהל משא ומתן. השפעה "מצננת" זו על ניסיונות להגיע לפשרה אינה עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי לפתור מחלוקות בדרך של הסכמה ותוך התחשבות הדדית, מבלי לפנות לערכאות משפטיות (ראו: ע"א 8301/98 אנואר נ' ש.א.פ. בע"מ, פ"ד נו(3) 345, 350)."
רע"א 9041/03 עבדו בטחיש נ' מדינת ישראל משרד הביטחון (מיום 18.08.2005) (פס' 7).