33. בחקירתו הנגדית, נשאל רו"ח פן למסמך פנימי שהכין לתובעת בשנת 2008 ובו אישר כי לא נראה שהתקיימה בעניינם של הנתבעים הברחת נכסים (המסמך לא הוגש לבית המשפט, אולם אין מחלוקת בין הצדדים באשר לעצם קיומו ותוכנו). רו"ח פן השיב כי בעת עריכת המסמך המדובר, לא היו מצויים בפניו כל הנתונים הרלבנטיים, לרבות הרכוש הקבוע. לפיכך ולאור נתונים נוספים שקיבל במועד מאוחר יותר, הרי שתיקן מסקנתו הראשונית בחוות הדעת שהגיש (עמ' 19-20).
34. לסיכומים שהגיש הנתבע הוא צירף, ללא נטילת רשות אסופת מסמכים, אשר לטענתו מצא בעת שערך את הסיכומים, לטענתו יש באותם מסמכים כדי להבהיר את התמונה ולהוכיח את טענתו לכך שלא העביר לידיו, ללא תמורה, את נכסי החברה. צודקת התובעת, כפי שטענה בסיכומי התשובה, כי הנתבע אינו רשאי בשלב הסיכומים, ללא נטילת רשות וללא הסבר למועד המאוחר בו הוא מבקש להציג את ראיותיו, להציגן ולהתייחס אליהן. עם זאת, ושוב למעלה מן הצורך, אני מקבלת את טענת התובעת כי אין במסמכים הנוספים שצורפו כדי לסייע לנתבע - נהפוך הוא. המסמכים שצורפו, אשר חלקם אינם קריאים, יותר משיש בהם כדי להוכיח את טענות הנתבע, הם מוכיחים את טענות התובעת ומחזקים את עמדתו של רו"ח פן כפי שפורטה לעיל.
35. מחד, הנתבע טען כי לא התכוון לקפח את התובעת או לא לשלם את חובות החברה. לדבריו החברה נקלעה לקשיים ופעל להקטנת נזקיה, המשך הפעלתה תוך שיקולים עסקיים רלבנטיים. מאידך, הנתבע גילה דעתו והוכח כי בחר להתעלם מהחובות לתובעת ובחר לשלם חובות לספקים אחרים, כדוגמת חשמל וכן ביקר להחזיר לחברה שבבעלותו חלק מההלוואות שנתנה לנתבעת.
36. מכל לאור האמור לעיל, שוכנעתי כי מולאו התנאים לגביית חוב ארנונה מבעל שליטה. לעניין זה, אציין כי הגם שטרם נקבעה הלכה מחייבת בשאלה האם היקף החיוב מוגבל לסכומים שהועברו מהחברה לבעל השליטה או שהוא חל על מלוא חוב הארנונה, הנתבע לא הביא ראיות להיקף הכספים שהועברו לו מהחברה ועל כן יש לחייבו במלוא הסכום (ת.א. י-ם 56424-07-12 עיריית ירושלים נ' שמוליק בודי פרפקט בע"מ (מיום 31.08.18), פס' 200).
37. על כן, בהתאם לסעיף 8(ג) לחוק ההסדרים, אלמלא נדחתה התביעה בטענת ההתיישנות, הרי שהייתי מחייבת את הנתבע לשאת בחוב הארנונה של הנתבעת.
אגרת המים – סעיף 6 לחוק החברות
38. בסוגיית חוב המים לא מתקיים ההסדר הקבוע בחוק ההסדרים לעיל. ברם, סעיף 6 לחוק החברות מאפשר הרמת מסך בתנאים הבאים: