"(א) (1) בית משפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן, במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באחד מאלה:
(א) באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה;
(ב) באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה, ובלבד שבעל המניה היה מודע לשימוש כאמור, ובשים לב לאחזקותיו ולמילוי חובותיו כלפי החברה לפי סעיפים 192 ו-193 ובשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה..."
39. הסעד של הרמת מסך הינו "סעד קיצוני ומרחיק לכת, שיש לעשות בו שימוש זהיר ביותר במקרים חריגים ולא כדבר שבשגרה..." (ע"א 3807/12 מרכז העיר אשדוד ק.א. בע"מ נ' שמואל שמעון, פסקה 56 (מיום 22.1.2015). קביעה זו נלמדת, בין היתר, מהשינוי שנעשה במסגרת תיקון 3 לחוק החברות, כך שמתחייב שהמשתמש לרעה באישיות הנפרדת של החברה יהיה מודע לאותו השימוש. בת.א. (ת"א) 2020/98 עיריית תל אביב נ' אייזיק שפירא (מיום 10.09.13) עמדה כב' השופטת מ. אגמון-גונן על משמעותו של תיקון מספר 3 לחוק החברות ביחס להרמת מסך לפי סעיף 6 לחוק החברות:
"ניתן לעמוד על שלושה עיקרים העומדים בבסיס הדוקטרינה של הרמת מסך (בדגשים שונים לאורך התקופות). ראשית, כפי שציינתי, תמיד הבהירו בתי המשפט כי הרמת מסך הינה צעד קיצוני שיש להיזהר בו מלעשות בו שימוש רק במצבים חריגים... שנית, הרמת מסך בבסיסה מותנית בכך שנעשה שימוש לרעה בתאגיד, שבעל השליטה השתמש בתאגיד למטרות זרות שהביאו להונאה, קיפוח או חוסר צדק כלפי צדדים שלישיים, שהרי שימוש לגיטימי בתאגיד הוא שעומד בבסיס הדוקטרינה של האישיות המשפטית הנפרדת והגבלת האחריות... לבסוף, יש לזכור כי טענה בדבר קיומה של עילה להרמת מסך מצריכה הנחת תשתית עובדתית ראויה ועמידה בחובת ההוכחה הנדרשת לשם כך."
(עמ' 12-13)
40. בענייננו, התובעת טוענת כאמור לחוב כולל בסך של 134,933 ₪ מתוכו חוב של 47,424 ₪ בגין אגרת מים. עוד טוענת התובעת כי בהתנהלותה העדיפה החברה נושים באופן אסור. התובעת הוכיחה כי במהלך שנת 2007 החברה פרעה חובות לספקים ונותני שירות בסכום של 65,577 ₪ (נספח ב' לחוות הדעת של רו"ח משה פן). מחקירתו של רו"ח פן אף עלה כי המדובר בהעדפת נושים בסכום גבוה מזה.
"ש. היו חובות בנקים לשנת 2007?
ת. אתה שואל על נקודות שלא כללתי בחוות הדעת. לפי המאזן היה חוב לבנקים בסכום של 39,000 ₪ לערך.
ש. יש בנקים 39 אלף, יש עוד 65 אלף שיודעים שנפרעו קודם, אז אתה עדיין דבק במסקנה שהיו העדפת נושים?
ת. לא הבנתי כל כך את הקשר לנושא של הבנק.
ש. בנק זה גם ספק שצריך לשלם לו?
ת. לפי מה שאתה אומר, זה רק מחריף את הבעיה מפני שהיא שילמה החב' לא 65 אלף אלא 104 או 105 אלף.
ש. אז לא התייחסת כי לא רצית להחריף את הבעיה?
ת. כי אני מתייחס בדר"כ לספקים ולא לבנקים. אבל אם אתה מתעקש, אז זה יותר מחריף."
(עמ' 23, ש' 22-32).